רוצה להקדיש לימוד?
עבודה זרה נ״ה
״אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם ה׳, אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים [וְגוֹ׳]״, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהָרְשָׁעִים נִכְשָׁלִים בָּהֶן יְאַבְּדֵם מִן הָעוֹלָם? וַהֲלֹא לְאָדָם הֵן עוֹבְדִין, ״וְהִכְרַתִּי אֶת הָאָדָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה [וְגוֹ׳]״.
“Shall I utterly consume all things from off the face of the earth? says the Lord. Shall I consume man and beast? Shall I consume the fowls of the heavens and the fish of the sea, and the stumbling blocks of the wicked, and shall I cut off man from off the face of the earth? says the Lord” (Zephaniah 1:2–3). Should God remove objects of idol worship from the world due to the fact that the wicked stumble because of them? If so, He would have to destroy all of humanity as well, as do not idol worshippers also worship people? This is expressed in the continuation of the verse: “And shall I cut off man from off the face of the earth? says the Lord.”
שָׁאַל אַגְרִיפַּס שַׂר צָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כְּתִיב בְּתוֹרַתְכֶם: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא״, כְּלוּם מִתְקַנֵּא אֶלָּא חָכָם בְּחָכָם, וְגִבּוֹר בְּגִבּוֹר, וְעָשִׁיר בְּעָשִׁיר?
§ Agrippas the general asked Rabban Gamliel: It is written in your Torah with regard to idol worship: “For the Lord your God is a devouring fire, a jealous God” (Deuteronomy 4:24). Doesn’t jealousy arise only in the following cases: A wise man might be jealous of another wise man, and a mighty man might be jealous of another mighty man, and a rich man might be jealous of another rich man? If so, why is God jealous of objects of idol worship, which are not gods?
אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ, חֲשׁוּבָה מִמֶּנָּה — אֵין מִתְקַנְּאָה בָּהּ, פְּחוּתָה מִמֶּנָּה — מִתְקַנְּאָה בָּהּ.
Rabban Gamliel said to Agrippas: I will relate a parable to you. To what is this matter comparable? It can be compared to a person who married a second wife in addition to his first wife. If the second wife is more distinguished than the first wife, the first wife is not jealous of her, and she does not feel anger toward her husband. But if the second wife is less distinguished than the first wife, she is jealous of her.
אֲמַר לֵיהּ זוּנִין לְרַבִּי עֲקִיבָא: לִבִּי וְלִבָּךְ יָדַע דַּעֲבוֹדָה זָרָה לֵית בַּהּ מְשָׁשָׁא, וְהָא קָחָזֵינַן גַּבְרֵי דְּאָזְלִי כִּי מְתַבְּרִי וְאָתוּ כִּי מְצַמְּדִי! מַאי טַעְמָא?
Zunin said to Rabbi Akiva: Both my heart and your heart know that there is no substance to idol worship. Nevertheless, don’t we see people who go with broken limbs to worship idols and come back when they are whole? What is the reason for this?
אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם נֶאֱמָן שֶׁהָיָה בָּעִיר, וְכׇל בְּנֵי עִירוֹ הָיוּ מַפְקִידִין אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, וּבָא אָדָם אֶחָד וְהִפְקִיד לוֹ בְּעֵדִים. פַּעַם אֶחָד שָׁכַח וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בּוֹא וְנִכְפְּרֶנּוּ, אָמַר לָהּ: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נְאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתֵינוּ?
Rabbi Akiva said to Zunin: I will relate a parable to you. To what is this matter comparable? It can be compared to a trusted person who was in a certain city, and all the residents of his city would deposit items and money with him, even not in the presence of witnesses. And there was one man who did not trust him, who came and specifically deposited money with him in the presence of witnesses. On one occasion, that person forgot and deposited money with him not in the presence of witnesses. The trusted man’s wife said to him: Come, let us deny that he deposited the money with us, as there are no witnesses. The man said to her: Should we lose our credibility and act deceitfully just because this fool acted improperly and did not require the presence of witnesses?
אַף כָּךְ יִסּוּרִין, בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִין אוֹתָן עַל הָאָדָם, מַשְׁבִּיעִין אוֹתָן: שֶׁלֹּא תֵּלְכוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְלֹא תֵּצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית, וְעַל יְדֵי פְּלוֹנִי וְעַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת, הָלַךְ זֶה לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, אָמְרוּ יִסּוּרִין: דִּין הוּא שֶׁלֹּא נֵצֵא, וְחוֹזְרִין וְאוֹמְרִים: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נְאַבֵּד שְׁבוּעָתֵנוּ?
So too, with regard to different forms of suffering, at the time when they are sent to afflict the person, an oath is administered to them as follows: Take an oath that you shall not go and afflict the person except on such and such a day. And you shall not leave him except on such and such a day, at such and such an hour, by means of so-and-so, a specific doctor, and by means of such and such a medicine. When the time came for the suffering to leave him, this sick man went to a temple of idol worship. The forms of suffering said: By right we should not leave him. But then they say: Should we lose the fulfillment of our oath just because this fool is acting improperly?
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״וׇחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים״? רָעִים בִּשְׁלִיחוּתָן, וְנֶאֱמָנִים בִּשְׁבוּעָתָן.
And this is consistent with that which Rabbi Yoḥanan says: What is the meaning of that which is written: “Then the Lord will make your plagues wonderful, and the plagues of your seed, even great plagues and faithful, and evil and faithful sicknesses” (Deuteronomy 28:59)? The term “evil” does not mean that the agent of sickness is in itself evil. Rather, this is referring to its mission, which is to cause harm. The term “and faithful sicknesses” indicates that the illnesses are faithful to their oath and adhere to the times designated for the affliction.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב יִצְחָק לְרַב יְהוּדָה: הָאִיכָּא בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה בְּאַתְרִין, דְּכִי מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, מִתְחֲזֵי לְהוּ בְּחֶלְמָא וְאָמַר לְהוּ: שַׁחֲטוּ לִי גַּבְרָא וְאַיְיתֵי מִטְרָא — שָׁחֲטוּ לַהּ גַּבְרָא וְאָתֵי מִטְרָא!
Rava bar Rav Yitzḥak said to Rav Yehuda: Isn’t there a temple of idol worship in our locale, where, when the world is in need of rain, the idol appears to them in a dream, and it says to them: Slaughter a man as an offering to me, and I will bring rain. They then slaughter a man for it, and the rain comes.
אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא (אִי הֲוַי) [אִיכּוֹ] שָׁכֵיבְנָא, לָא אֲמַרִי לְכוּ הָא מִלְּתָא, דְּאָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים״? מְלַמֵּד שֶׁהֶחְלִיקָן בִּדְבָרִים, כְּדֵי לְטוֹרְדָן מִן הָעוֹלָם.
Rav Yehuda said to Rava bar Rav Yitzḥak: Now, were I dead I would not have been able to tell you the explanation of this matter. It is therefore good that you reminded me of this matter while I am alive. The explanation is as Rav says: What is the meaning of that which is written: “And lest you lift up your eyes to the heavens, and when you see the sun and the moon and the stars, even all the host of heavens, you are drawn away and worship them, and serve them, which the Lord your God has allotted [ḥalak] to all the nations under the whole heaven” (Deuteronomy 4:19). The verse teaches that God allowed the nations to be misled [sheheḥelikan] by matters that seemingly indicate that idol worship is effective in order to expel the nations from the world due to their decision to engage in idol worship.
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן״? בָּא לִטַּמֵּא — פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר — מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ.
And this is consistent with that which Reish Lakish says: What is the meaning of that which is written: “If it concerns the scornful, He scorns them, but to the humble He gives grace” (Proverbs 3:34)? One who comes in order to become impure, i.e., to sin, they, in Heaven, provide him with an opening to do so, and he is not prevented from sinning. If one comes in order to become purified, not only is he allowed to do so, but they, in Heaven, assist him.
מַתְנִי׳ לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַנׇּכְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. יָרַד לַבּוֹר — מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר.
MISHNA: One may purchase from a gentile a winepress in which the grapes have been trodden on, despite the fact that the gentile takes grapes in his hand from the winepress and places them on the pile that remains to be trodden on. And the gentile’s touch does not render the juice of the grapes into wine used for a libation in idol worship, which is forbidden, until it descends into the collection vat, because until then it does not have the status of wine. Once the wine descended into the collection vat, that which is in the vat is prohibited, and the rest, which did not yet descend into the vat, is permitted.
דּוֹרְכִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת,
One may tread on grapes together with the gentile in the winepress,
אֲבָל לֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ. יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה — לֹא דּוֹרְכִין וְלֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת, וּמְבִיאִין עִמּוֹ מִן הַגַּת.
but one may not harvest grapes with him. After the harvest the grapes are brought to the winepress, which is ritually impure. This would render the grapes impure, and it is prohibited to render produce of Eretz Yisrael impure. In the case of a Jew who produces his wine in a state of ritual impurity, one may not tread on grapes nor harvest them with him, as it is prohibited to assist transgressors. But once he has produced his wine, one may take the barrels to the winepress with him, as the wine is already impure. And one may also bring the barrels from the winepress together with him.
נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה — לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַּת לְפַלְטֵר.
Similarly, in the case of a baker who makes his bread in a state of ritual impurity, one may not knead or arrange the dough in the shape of bread together with him, so as not to assist in a transgression. But one may take the bread with him to the bread merchant [lapalter].
גְּמָ׳ אָמַר רַב הוּנָא: יַיִן, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל לְהִמָּשֵׁךְ, עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ. תְּנַן: לוֹקְחִים גַּת בְּעוּטָה מִן הַנׇּכְרִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל בְּיָדוֹ וְנָתַן לַתַּפּוּחַ! אָמַר רַב הוּנָא: בְּגַת פְּקוּקָה וּמְלֵאָה.
GEMARA: Rav Huna says: With regard to wine, once it begins to flow toward the exit from the winepress it can become wine used for a libation in idol worship if touched by a gentile. The Gemara asks: But we learned in the mishna: One may purchase from a gentile a winepress in which the grapes have been trodden on, despite the fact that the gentile took grapes in his hand and placed them on the pile of grapes that remained to be trodden on? Presumably the wine began to flow once the grapes were pressed, and yet the mishna states that the wine is not forbidden. Rav Huna said: The mishna is referring to a winepress that is stoppered and full, and therefore the wine does not flow.
תָּא שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר! הָכָא נָמֵי בְּגַת פְּקוּקָה וּמְלֵאָה.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: And the gentile’s touch does not render the grape juice wine used for a libation in idol worship until it descends into the collection vat. This indicates that even if the wine flows it does not become wine used for a libation before it descends into the vat. The Gemara answers: Here, too, the mishna is referring to a winepress that is stoppered and full, and the wine does not flow.
תָּא שְׁמַע: יָרַד לַבּוֹר — מָה שֶׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא: לָא קַשְׁיָא — כָּאן בְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, כָּאן בְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: Once the wine descended into the collection vat, that which is in the vat is prohibited, and the rest that did not yet descend into the vat is permitted, even though it already began to flow. Rav Huna said: This is not difficult. Here, in the mishna, the halakha is stated in accordance with the initial version of the mishna. There, in my ruling, the halakha is stated in accordance with the ultimate version of the mishna.
דְּתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים בד״ד — אֵין בּוֹצְרִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, שֶׁאָסוּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דּוֹרְכִין עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשֶׂה פֵּירוֹתָיו בְּטוּמְאָה, שֶׁאָסוּר לְסַיֵּיעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה, אֲבָל דּוֹרְכִים עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, וְלָא חָיְישִׁינַן לִדְרַב הוּנָא.
This is as it is taught in a baraita: Initially, the Sages would say the following halakhot whose mnemonic is bet, dalet, dalet, which stands for harvesting [botzrin], treading [dorkhin], and treading [dorkhin]: One may not harvest grapes with a gentile in order to bring them to the winepress, as this would render the grapes ritually impure and it is prohibited to impart impurity to the non-sacred produce that is in Eretz Yisrael. And one may not tread on grapes together with a Jew who produces wine from his fruit in a state of ritual impurity, as it is prohibited to assist transgressors. But one may tread on grapes in the winepress together with the gentile. The Gemara comments: And we are not concerned about the ruling of Rav Huna that from the time that it flows the wine is rendered wine used for a libation.
וְחָזְרוּ לוֹמַר דב״ב — אֵין דּוֹרְכִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, מִשּׁוּם דְּרַב הוּנָא.
The baraita continues: But the Sages later revised this halakha and said the following halakhot whose mnemonic is dalet, beit, dalet, which stands for treading [dorkhin], harvesting [botzrin], and treading [dorkhin]: One may not tread on grapes in the winepress together with the gentile. The Gemara comments: This is due to the ruling of Rav Huna that from the time that it flows the wine can be rendered wine used for a libation. The gentile usually touches the flowing wine while treading on the grapes, rendering the wine forbidden. Therefore, if a Jew receives payment for treading on the grapes with the gentile, he is profiting from an item from which deriving benefit is prohibited.
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..
ירושלים, ישראל
התחלתי מחוג במסכת קידושין שהעבירה הרבנית רייסנר במסגרת בית המדרש כלנה בגבעת שמואל; לאחר מכן התחיל סבב הדף היומי אז הצטרפתי. לסביבה לקח זמן לעכל אבל היום כולם תומכים ומשתתפים איתי. הלימוד לעתים מעניין ומעשיר ולעתים קשה ואף הזוי… אך אני ממשיכה קדימה. הוא משפיע על היומיום שלי קודם כל במרדף אחרי הדף, וגם במושגים הרבים שלמדתי ובידע שהועשרתי בו, חלקו ממש מעשי
ראש העין, ישראל
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
בית שמש, ישראל
"התחלתי ללמוד דף יומי במחזור הזה, בח’ בטבת תש””ף. לקחתי על עצמי את הלימוד כדי ליצור תחום של התמדה יומיומית בחיים, והצטרפתי לקבוצת הלומדים בבית הכנסת בכפר אדומים. המשפחה והסביבה מתפעלים ותומכים.
בלימוד שלי אני מתפעלת בעיקר מכך שכדי ללמוד גמרא יש לדעת ולהכיר את כל הגמרא. זו מעין צבת בצבת עשויה שהיא עצומה בהיקפה.”
כפר אדומים, ישראל
התחלתי ללמוד לפני 4.5 שנים, כשהודיה חברה שלי פתחה קבוצת ווטסאפ ללימוד דף יומי בתחילת מסכת סנהדרין. מאז לימוד הדף נכנס לתוך היום-יום שלי והפך לאחד ממגדירי הזהות שלי ממש.
ירושלים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
מצפה יריחו, ישראל
A life-changing journey started with a Chanukah family tiyul to Zippori, home of the Sanhedrin 2 years ago and continued with the Syum in Binanei Hauma where I was awed by the energy of 3000 women dedicated to learning daf Yomi. Opening my morning daily with a fresh daf, I am excited with the new insights I find enriching my life and opening new and deeper horizons for me.
Elazar gush etzion, Israel
בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.
רבבה, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
ירושלים, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
אחרי שראיתי את הסיום הנשי של הדף היומי בבנייני האומה זה ריגש אותי ועורר בי את הרצון להצטרף. לא למדתי גמרא קודם לכן בכלל, אז הכל היה לי חדש, ולכן אני לומדת בעיקר מהשיעורים פה בהדרן, בשוטנשטיין או בחוברות ושיננתם.
בית שמש, ישראל
שמעתי על הסיום הענק של הדף היומי ע”י נשים בבנייני האומה. רציתי גם.
החלטתי להצטרף. התחלתי ושיכנעתי את בעלי ועוד שתי חברות להצטרף. עכשיו יש לי לימוד משותף איתו בשבת ומפגש חודשי איתן בנושא (והתכתבויות תדירות על דברים מיוחדים שקראנו). הצטרפנו לקבוצות שונות בווטסאפ. אנחנו ממש נהנות. אני שומעת את השיעור מידי יום (בד”כ מהרב יוני גוטמן) וקוראת ומצטרפת לסיומים של הדרן. גם מקפידה על דף משלהן (ונהנית מאד).
אפרת, ישראל
התחלתי מחוג במסכת קידושין שהעבירה הרבנית רייסנר במסגרת בית המדרש כלנה בגבעת שמואל; לאחר מכן התחיל סבב הדף היומי אז הצטרפתי. לסביבה לקח זמן לעכל אבל היום כולם תומכים ומשתתפים איתי. הלימוד לעתים מעניין ומעשיר ולעתים קשה ואף הזוי… אך אני ממשיכה קדימה. הוא משפיע על היומיום שלי קודם כל במרדף אחרי הדף, וגם במושגים הרבים שלמדתי ובידע שהועשרתי בו, חלקו ממש מעשי
ראש העין, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.
רבבה, ישראל
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
חשמונאים, Israel
התחלתי להשתתף בשיעור נשים פעם בשבוע, תכננתי ללמוד רק דפים בודדים, לא האמנתי שאצליח יותר מכך.
לאט לאט נשאבתי פנימה לעולם הלימוד .משתדלת ללמוד כל בוקר ומתחילה את היום בתחושה של מלאות ומתוך התכווננות נכונה יותר.
הלימוד של הדף היומי ממלא אותי בתחושה של חיבור עמוק לעם היהודי ולכל הלומדים בעבר ובהווה.
אפרת, ישראל
סיום השס לנשים נתן לי מוטביציה להתחיל ללמוד דף יומי. עד אז למדתי גמרא בשבתות ועשיתי כמה סיומים. אבל לימוד יומיומי זה שונה לגמרי ופתאום כל דבר שקורה בחיים מתקשר לדף היומי.
רתמים, ישראל
התחלתי כשהייתי בחופש, עם הפרסומים על תחילת המחזור, הסביבה קיבלה את זה כמשהו מתמיד ומשמעותי ובהערכה, הלימוד זה עוגן יציב ביום יום, יש שבועות יותר ויש שפחות אבל זה משהו שנמצא שם אמין ובעל משמעות בחיים שלי….
גמזו, ישראל
A friend in the SF Bay Area said in Dec 2019 that she might start listening on her morning drive to work. I mentioned to my husband and we decided to try the Daf when it began in Jan 2020 as part of our preparing to make Aliyah in the summer.
ירושלים, Israel
התחלתי ללמוד דף יומי באמצע תקופת הקורונה, שאבא שלי סיפר לי על קבוצה של בנות שתיפתח ביישוב שלנו ותלמד דף יומי כל יום. הרבה זמן רציתי להצטרף לזה וזאת הייתה ההזדמנות בשבילי. הצטרפתי במסכת שקלים ובאמצע הייתה הפסקה קצרה. כיום אני כבר לומדת באולפנה ולומדת דף יומי לבד מתוך גמרא של טיינזלץ.
עתניאל, ישראל
עבודה זרה נ״ה
״אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם ה׳, אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים [וְגוֹ׳]״, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהָרְשָׁעִים נִכְשָׁלִים בָּהֶן יְאַבְּדֵם מִן הָעוֹלָם? וַהֲלֹא לְאָדָם הֵן עוֹבְדִין, ״וְהִכְרַתִּי אֶת הָאָדָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה [וְגוֹ׳]״.
“Shall I utterly consume all things from off the face of the earth? says the Lord. Shall I consume man and beast? Shall I consume the fowls of the heavens and the fish of the sea, and the stumbling blocks of the wicked, and shall I cut off man from off the face of the earth? says the Lord” (Zephaniah 1:2–3). Should God remove objects of idol worship from the world due to the fact that the wicked stumble because of them? If so, He would have to destroy all of humanity as well, as do not idol worshippers also worship people? This is expressed in the continuation of the verse: “And shall I cut off man from off the face of the earth? says the Lord.”
שָׁאַל אַגְרִיפַּס שַׂר צָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כְּתִיב בְּתוֹרַתְכֶם: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא״, כְּלוּם מִתְקַנֵּא אֶלָּא חָכָם בְּחָכָם, וְגִבּוֹר בְּגִבּוֹר, וְעָשִׁיר בְּעָשִׁיר?
§ Agrippas the general asked Rabban Gamliel: It is written in your Torah with regard to idol worship: “For the Lord your God is a devouring fire, a jealous God” (Deuteronomy 4:24). Doesn’t jealousy arise only in the following cases: A wise man might be jealous of another wise man, and a mighty man might be jealous of another mighty man, and a rich man might be jealous of another rich man? If so, why is God jealous of objects of idol worship, which are not gods?
אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ, חֲשׁוּבָה מִמֶּנָּה — אֵין מִתְקַנְּאָה בָּהּ, פְּחוּתָה מִמֶּנָּה — מִתְקַנְּאָה בָּהּ.
Rabban Gamliel said to Agrippas: I will relate a parable to you. To what is this matter comparable? It can be compared to a person who married a second wife in addition to his first wife. If the second wife is more distinguished than the first wife, the first wife is not jealous of her, and she does not feel anger toward her husband. But if the second wife is less distinguished than the first wife, she is jealous of her.
אֲמַר לֵיהּ זוּנִין לְרַבִּי עֲקִיבָא: לִבִּי וְלִבָּךְ יָדַע דַּעֲבוֹדָה זָרָה לֵית בַּהּ מְשָׁשָׁא, וְהָא קָחָזֵינַן גַּבְרֵי דְּאָזְלִי כִּי מְתַבְּרִי וְאָתוּ כִּי מְצַמְּדִי! מַאי טַעְמָא?
Zunin said to Rabbi Akiva: Both my heart and your heart know that there is no substance to idol worship. Nevertheless, don’t we see people who go with broken limbs to worship idols and come back when they are whole? What is the reason for this?
אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם נֶאֱמָן שֶׁהָיָה בָּעִיר, וְכׇל בְּנֵי עִירוֹ הָיוּ מַפְקִידִין אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, וּבָא אָדָם אֶחָד וְהִפְקִיד לוֹ בְּעֵדִים. פַּעַם אֶחָד שָׁכַח וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בּוֹא וְנִכְפְּרֶנּוּ, אָמַר לָהּ: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נְאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתֵינוּ?
Rabbi Akiva said to Zunin: I will relate a parable to you. To what is this matter comparable? It can be compared to a trusted person who was in a certain city, and all the residents of his city would deposit items and money with him, even not in the presence of witnesses. And there was one man who did not trust him, who came and specifically deposited money with him in the presence of witnesses. On one occasion, that person forgot and deposited money with him not in the presence of witnesses. The trusted man’s wife said to him: Come, let us deny that he deposited the money with us, as there are no witnesses. The man said to her: Should we lose our credibility and act deceitfully just because this fool acted improperly and did not require the presence of witnesses?
אַף כָּךְ יִסּוּרִין, בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִין אוֹתָן עַל הָאָדָם, מַשְׁבִּיעִין אוֹתָן: שֶׁלֹּא תֵּלְכוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְלֹא תֵּצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית, וְעַל יְדֵי פְּלוֹנִי וְעַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת, הָלַךְ זֶה לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, אָמְרוּ יִסּוּרִין: דִּין הוּא שֶׁלֹּא נֵצֵא, וְחוֹזְרִין וְאוֹמְרִים: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נְאַבֵּד שְׁבוּעָתֵנוּ?
So too, with regard to different forms of suffering, at the time when they are sent to afflict the person, an oath is administered to them as follows: Take an oath that you shall not go and afflict the person except on such and such a day. And you shall not leave him except on such and such a day, at such and such an hour, by means of so-and-so, a specific doctor, and by means of such and such a medicine. When the time came for the suffering to leave him, this sick man went to a temple of idol worship. The forms of suffering said: By right we should not leave him. But then they say: Should we lose the fulfillment of our oath just because this fool is acting improperly?
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״וׇחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים״? רָעִים בִּשְׁלִיחוּתָן, וְנֶאֱמָנִים בִּשְׁבוּעָתָן.
And this is consistent with that which Rabbi Yoḥanan says: What is the meaning of that which is written: “Then the Lord will make your plagues wonderful, and the plagues of your seed, even great plagues and faithful, and evil and faithful sicknesses” (Deuteronomy 28:59)? The term “evil” does not mean that the agent of sickness is in itself evil. Rather, this is referring to its mission, which is to cause harm. The term “and faithful sicknesses” indicates that the illnesses are faithful to their oath and adhere to the times designated for the affliction.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב יִצְחָק לְרַב יְהוּדָה: הָאִיכָּא בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה בְּאַתְרִין, דְּכִי מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, מִתְחֲזֵי לְהוּ בְּחֶלְמָא וְאָמַר לְהוּ: שַׁחֲטוּ לִי גַּבְרָא וְאַיְיתֵי מִטְרָא — שָׁחֲטוּ לַהּ גַּבְרָא וְאָתֵי מִטְרָא!
Rava bar Rav Yitzḥak said to Rav Yehuda: Isn’t there a temple of idol worship in our locale, where, when the world is in need of rain, the idol appears to them in a dream, and it says to them: Slaughter a man as an offering to me, and I will bring rain. They then slaughter a man for it, and the rain comes.
אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא (אִי הֲוַי) [אִיכּוֹ] שָׁכֵיבְנָא, לָא אֲמַרִי לְכוּ הָא מִלְּתָא, דְּאָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים״? מְלַמֵּד שֶׁהֶחְלִיקָן בִּדְבָרִים, כְּדֵי לְטוֹרְדָן מִן הָעוֹלָם.
Rav Yehuda said to Rava bar Rav Yitzḥak: Now, were I dead I would not have been able to tell you the explanation of this matter. It is therefore good that you reminded me of this matter while I am alive. The explanation is as Rav says: What is the meaning of that which is written: “And lest you lift up your eyes to the heavens, and when you see the sun and the moon and the stars, even all the host of heavens, you are drawn away and worship them, and serve them, which the Lord your God has allotted [ḥalak] to all the nations under the whole heaven” (Deuteronomy 4:19). The verse teaches that God allowed the nations to be misled [sheheḥelikan] by matters that seemingly indicate that idol worship is effective in order to expel the nations from the world due to their decision to engage in idol worship.
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן״? בָּא לִטַּמֵּא — פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר — מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ.
And this is consistent with that which Reish Lakish says: What is the meaning of that which is written: “If it concerns the scornful, He scorns them, but to the humble He gives grace” (Proverbs 3:34)? One who comes in order to become impure, i.e., to sin, they, in Heaven, provide him with an opening to do so, and he is not prevented from sinning. If one comes in order to become purified, not only is he allowed to do so, but they, in Heaven, assist him.
מַתְנִי׳ לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַנׇּכְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. יָרַד לַבּוֹר — מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר.
MISHNA: One may purchase from a gentile a winepress in which the grapes have been trodden on, despite the fact that the gentile takes grapes in his hand from the winepress and places them on the pile that remains to be trodden on. And the gentile’s touch does not render the juice of the grapes into wine used for a libation in idol worship, which is forbidden, until it descends into the collection vat, because until then it does not have the status of wine. Once the wine descended into the collection vat, that which is in the vat is prohibited, and the rest, which did not yet descend into the vat, is permitted.
דּוֹרְכִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת,
One may tread on grapes together with the gentile in the winepress,
אֲבָל לֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ. יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה — לֹא דּוֹרְכִין וְלֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת, וּמְבִיאִין עִמּוֹ מִן הַגַּת.
but one may not harvest grapes with him. After the harvest the grapes are brought to the winepress, which is ritually impure. This would render the grapes impure, and it is prohibited to render produce of Eretz Yisrael impure. In the case of a Jew who produces his wine in a state of ritual impurity, one may not tread on grapes nor harvest them with him, as it is prohibited to assist transgressors. But once he has produced his wine, one may take the barrels to the winepress with him, as the wine is already impure. And one may also bring the barrels from the winepress together with him.
נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה — לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַּת לְפַלְטֵר.
Similarly, in the case of a baker who makes his bread in a state of ritual impurity, one may not knead or arrange the dough in the shape of bread together with him, so as not to assist in a transgression. But one may take the bread with him to the bread merchant [lapalter].
גְּמָ׳ אָמַר רַב הוּנָא: יַיִן, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל לְהִמָּשֵׁךְ, עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ. תְּנַן: לוֹקְחִים גַּת בְּעוּטָה מִן הַנׇּכְרִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל בְּיָדוֹ וְנָתַן לַתַּפּוּחַ! אָמַר רַב הוּנָא: בְּגַת פְּקוּקָה וּמְלֵאָה.
GEMARA: Rav Huna says: With regard to wine, once it begins to flow toward the exit from the winepress it can become wine used for a libation in idol worship if touched by a gentile. The Gemara asks: But we learned in the mishna: One may purchase from a gentile a winepress in which the grapes have been trodden on, despite the fact that the gentile took grapes in his hand and placed them on the pile of grapes that remained to be trodden on? Presumably the wine began to flow once the grapes were pressed, and yet the mishna states that the wine is not forbidden. Rav Huna said: The mishna is referring to a winepress that is stoppered and full, and therefore the wine does not flow.
תָּא שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר! הָכָא נָמֵי בְּגַת פְּקוּקָה וּמְלֵאָה.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: And the gentile’s touch does not render the grape juice wine used for a libation in idol worship until it descends into the collection vat. This indicates that even if the wine flows it does not become wine used for a libation before it descends into the vat. The Gemara answers: Here, too, the mishna is referring to a winepress that is stoppered and full, and the wine does not flow.
תָּא שְׁמַע: יָרַד לַבּוֹר — מָה שֶׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא: לָא קַשְׁיָא — כָּאן בְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, כָּאן בְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: Once the wine descended into the collection vat, that which is in the vat is prohibited, and the rest that did not yet descend into the vat is permitted, even though it already began to flow. Rav Huna said: This is not difficult. Here, in the mishna, the halakha is stated in accordance with the initial version of the mishna. There, in my ruling, the halakha is stated in accordance with the ultimate version of the mishna.
דְּתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים בד״ד — אֵין בּוֹצְרִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, שֶׁאָסוּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דּוֹרְכִין עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשֶׂה פֵּירוֹתָיו בְּטוּמְאָה, שֶׁאָסוּר לְסַיֵּיעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה, אֲבָל דּוֹרְכִים עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, וְלָא חָיְישִׁינַן לִדְרַב הוּנָא.
This is as it is taught in a baraita: Initially, the Sages would say the following halakhot whose mnemonic is bet, dalet, dalet, which stands for harvesting [botzrin], treading [dorkhin], and treading [dorkhin]: One may not harvest grapes with a gentile in order to bring them to the winepress, as this would render the grapes ritually impure and it is prohibited to impart impurity to the non-sacred produce that is in Eretz Yisrael. And one may not tread on grapes together with a Jew who produces wine from his fruit in a state of ritual impurity, as it is prohibited to assist transgressors. But one may tread on grapes in the winepress together with the gentile. The Gemara comments: And we are not concerned about the ruling of Rav Huna that from the time that it flows the wine is rendered wine used for a libation.
וְחָזְרוּ לוֹמַר דב״ב — אֵין דּוֹרְכִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, מִשּׁוּם דְּרַב הוּנָא.
The baraita continues: But the Sages later revised this halakha and said the following halakhot whose mnemonic is dalet, beit, dalet, which stands for treading [dorkhin], harvesting [botzrin], and treading [dorkhin]: One may not tread on grapes in the winepress together with the gentile. The Gemara comments: This is due to the ruling of Rav Huna that from the time that it flows the wine can be rendered wine used for a libation. The gentile usually touches the flowing wine while treading on the grapes, rendering the wine forbidden. Therefore, if a Jew receives payment for treading on the grapes with the gentile, he is profiting from an item from which deriving benefit is prohibited.
