רוצה להקדיש לימוד?
עבודה זרה נ״ה
״אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם ה׳, אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים [וְגוֹ׳]״, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהָרְשָׁעִים נִכְשָׁלִים בָּהֶן יְאַבְּדֵם מִן הָעוֹלָם? וַהֲלֹא לְאָדָם הֵן עוֹבְדִין, ״וְהִכְרַתִּי אֶת הָאָדָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה [וְגוֹ׳]״.
“Shall I utterly consume all things from off the face of the earth? says the Lord. Shall I consume man and beast? Shall I consume the fowls of the heavens and the fish of the sea, and the stumbling blocks of the wicked, and shall I cut off man from off the face of the earth? says the Lord” (Zephaniah 1:2–3). Should God remove objects of idol worship from the world due to the fact that the wicked stumble because of them? If so, He would have to destroy all of humanity as well, as do not idol worshippers also worship people? This is expressed in the continuation of the verse: “And shall I cut off man from off the face of the earth? says the Lord.”
שָׁאַל אַגְרִיפַּס שַׂר צָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כְּתִיב בְּתוֹרַתְכֶם: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא״, כְּלוּם מִתְקַנֵּא אֶלָּא חָכָם בְּחָכָם, וְגִבּוֹר בְּגִבּוֹר, וְעָשִׁיר בְּעָשִׁיר?
§ Agrippas the general asked Rabban Gamliel: It is written in your Torah with regard to idol worship: “For the Lord your God is a devouring fire, a jealous God” (Deuteronomy 4:24). Doesn’t jealousy arise only in the following cases: A wise man might be jealous of another wise man, and a mighty man might be jealous of another mighty man, and a rich man might be jealous of another rich man? If so, why is God jealous of objects of idol worship, which are not gods?
אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ, חֲשׁוּבָה מִמֶּנָּה — אֵין מִתְקַנְּאָה בָּהּ, פְּחוּתָה מִמֶּנָּה — מִתְקַנְּאָה בָּהּ.
Rabban Gamliel said to Agrippas: I will relate a parable to you. To what is this matter comparable? It can be compared to a person who married a second wife in addition to his first wife. If the second wife is more distinguished than the first wife, the first wife is not jealous of her, and she does not feel anger toward her husband. But if the second wife is less distinguished than the first wife, she is jealous of her.
אֲמַר לֵיהּ זוּנִין לְרַבִּי עֲקִיבָא: לִבִּי וְלִבָּךְ יָדַע דַּעֲבוֹדָה זָרָה לֵית בַּהּ מְשָׁשָׁא, וְהָא קָחָזֵינַן גַּבְרֵי דְּאָזְלִי כִּי מְתַבְּרִי וְאָתוּ כִּי מְצַמְּדִי! מַאי טַעְמָא?
Zunin said to Rabbi Akiva: Both my heart and your heart know that there is no substance to idol worship. Nevertheless, don’t we see people who go with broken limbs to worship idols and come back when they are whole? What is the reason for this?
אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם נֶאֱמָן שֶׁהָיָה בָּעִיר, וְכׇל בְּנֵי עִירוֹ הָיוּ מַפְקִידִין אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, וּבָא אָדָם אֶחָד וְהִפְקִיד לוֹ בְּעֵדִים. פַּעַם אֶחָד שָׁכַח וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בּוֹא וְנִכְפְּרֶנּוּ, אָמַר לָהּ: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נְאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתֵינוּ?
Rabbi Akiva said to Zunin: I will relate a parable to you. To what is this matter comparable? It can be compared to a trusted person who was in a certain city, and all the residents of his city would deposit items and money with him, even not in the presence of witnesses. And there was one man who did not trust him, who came and specifically deposited money with him in the presence of witnesses. On one occasion, that person forgot and deposited money with him not in the presence of witnesses. The trusted man’s wife said to him: Come, let us deny that he deposited the money with us, as there are no witnesses. The man said to her: Should we lose our credibility and act deceitfully just because this fool acted improperly and did not require the presence of witnesses?
אַף כָּךְ יִסּוּרִין, בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִין אוֹתָן עַל הָאָדָם, מַשְׁבִּיעִין אוֹתָן: שֶׁלֹּא תֵּלְכוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְלֹא תֵּצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית, וְעַל יְדֵי פְּלוֹנִי וְעַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת, הָלַךְ זֶה לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, אָמְרוּ יִסּוּרִין: דִּין הוּא שֶׁלֹּא נֵצֵא, וְחוֹזְרִין וְאוֹמְרִים: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נְאַבֵּד שְׁבוּעָתֵנוּ?
So too, with regard to different forms of suffering, at the time when they are sent to afflict the person, an oath is administered to them as follows: Take an oath that you shall not go and afflict the person except on such and such a day. And you shall not leave him except on such and such a day, at such and such an hour, by means of so-and-so, a specific doctor, and by means of such and such a medicine. When the time came for the suffering to leave him, this sick man went to a temple of idol worship. The forms of suffering said: By right we should not leave him. But then they say: Should we lose the fulfillment of our oath just because this fool is acting improperly?
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״וׇחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים״? רָעִים בִּשְׁלִיחוּתָן, וְנֶאֱמָנִים בִּשְׁבוּעָתָן.
And this is consistent with that which Rabbi Yoḥanan says: What is the meaning of that which is written: “Then the Lord will make your plagues wonderful, and the plagues of your seed, even great plagues and faithful, and evil and faithful sicknesses” (Deuteronomy 28:59)? The term “evil” does not mean that the agent of sickness is in itself evil. Rather, this is referring to its mission, which is to cause harm. The term “and faithful sicknesses” indicates that the illnesses are faithful to their oath and adhere to the times designated for the affliction.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב יִצְחָק לְרַב יְהוּדָה: הָאִיכָּא בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה בְּאַתְרִין, דְּכִי מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, מִתְחֲזֵי לְהוּ בְּחֶלְמָא וְאָמַר לְהוּ: שַׁחֲטוּ לִי גַּבְרָא וְאַיְיתֵי מִטְרָא — שָׁחֲטוּ לַהּ גַּבְרָא וְאָתֵי מִטְרָא!
Rava bar Rav Yitzḥak said to Rav Yehuda: Isn’t there a temple of idol worship in our locale, where, when the world is in need of rain, the idol appears to them in a dream, and it says to them: Slaughter a man as an offering to me, and I will bring rain. They then slaughter a man for it, and the rain comes.
אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא (אִי הֲוַי) [אִיכּוֹ] שָׁכֵיבְנָא, לָא אֲמַרִי לְכוּ הָא מִלְּתָא, דְּאָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים״? מְלַמֵּד שֶׁהֶחְלִיקָן בִּדְבָרִים, כְּדֵי לְטוֹרְדָן מִן הָעוֹלָם.
Rav Yehuda said to Rava bar Rav Yitzḥak: Now, were I dead I would not have been able to tell you the explanation of this matter. It is therefore good that you reminded me of this matter while I am alive. The explanation is as Rav says: What is the meaning of that which is written: “And lest you lift up your eyes to the heavens, and when you see the sun and the moon and the stars, even all the host of heavens, you are drawn away and worship them, and serve them, which the Lord your God has allotted [ḥalak] to all the nations under the whole heaven” (Deuteronomy 4:19). The verse teaches that God allowed the nations to be misled [sheheḥelikan] by matters that seemingly indicate that idol worship is effective in order to expel the nations from the world due to their decision to engage in idol worship.
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן״? בָּא לִטַּמֵּא — פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר — מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ.
And this is consistent with that which Reish Lakish says: What is the meaning of that which is written: “If it concerns the scornful, He scorns them, but to the humble He gives grace” (Proverbs 3:34)? One who comes in order to become impure, i.e., to sin, they, in Heaven, provide him with an opening to do so, and he is not prevented from sinning. If one comes in order to become purified, not only is he allowed to do so, but they, in Heaven, assist him.
מַתְנִי׳ לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַנׇּכְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. יָרַד לַבּוֹר — מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר.
MISHNA: One may purchase from a gentile a winepress in which the grapes have been trodden on, despite the fact that the gentile takes grapes in his hand from the winepress and places them on the pile that remains to be trodden on. And the gentile’s touch does not render the juice of the grapes into wine used for a libation in idol worship, which is forbidden, until it descends into the collection vat, because until then it does not have the status of wine. Once the wine descended into the collection vat, that which is in the vat is prohibited, and the rest, which did not yet descend into the vat, is permitted.
דּוֹרְכִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת,
One may tread on grapes together with the gentile in the winepress,
אֲבָל לֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ. יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה — לֹא דּוֹרְכִין וְלֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת, וּמְבִיאִין עִמּוֹ מִן הַגַּת.
but one may not harvest grapes with him. After the harvest the grapes are brought to the winepress, which is ritually impure. This would render the grapes impure, and it is prohibited to render produce of Eretz Yisrael impure. In the case of a Jew who produces his wine in a state of ritual impurity, one may not tread on grapes nor harvest them with him, as it is prohibited to assist transgressors. But once he has produced his wine, one may take the barrels to the winepress with him, as the wine is already impure. And one may also bring the barrels from the winepress together with him.
נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה — לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַּת לְפַלְטֵר.
Similarly, in the case of a baker who makes his bread in a state of ritual impurity, one may not knead or arrange the dough in the shape of bread together with him, so as not to assist in a transgression. But one may take the bread with him to the bread merchant [lapalter].
גְּמָ׳ אָמַר רַב הוּנָא: יַיִן, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל לְהִמָּשֵׁךְ, עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ. תְּנַן: לוֹקְחִים גַּת בְּעוּטָה מִן הַנׇּכְרִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל בְּיָדוֹ וְנָתַן לַתַּפּוּחַ! אָמַר רַב הוּנָא: בְּגַת פְּקוּקָה וּמְלֵאָה.
GEMARA: Rav Huna says: With regard to wine, once it begins to flow toward the exit from the winepress it can become wine used for a libation in idol worship if touched by a gentile. The Gemara asks: But we learned in the mishna: One may purchase from a gentile a winepress in which the grapes have been trodden on, despite the fact that the gentile took grapes in his hand and placed them on the pile of grapes that remained to be trodden on? Presumably the wine began to flow once the grapes were pressed, and yet the mishna states that the wine is not forbidden. Rav Huna said: The mishna is referring to a winepress that is stoppered and full, and therefore the wine does not flow.
תָּא שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר! הָכָא נָמֵי בְּגַת פְּקוּקָה וּמְלֵאָה.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: And the gentile’s touch does not render the grape juice wine used for a libation in idol worship until it descends into the collection vat. This indicates that even if the wine flows it does not become wine used for a libation before it descends into the vat. The Gemara answers: Here, too, the mishna is referring to a winepress that is stoppered and full, and the wine does not flow.
תָּא שְׁמַע: יָרַד לַבּוֹר — מָה שֶׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא: לָא קַשְׁיָא — כָּאן בְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, כָּאן בְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: Once the wine descended into the collection vat, that which is in the vat is prohibited, and the rest that did not yet descend into the vat is permitted, even though it already began to flow. Rav Huna said: This is not difficult. Here, in the mishna, the halakha is stated in accordance with the initial version of the mishna. There, in my ruling, the halakha is stated in accordance with the ultimate version of the mishna.
דְּתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים בד״ד — אֵין בּוֹצְרִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, שֶׁאָסוּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דּוֹרְכִין עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשֶׂה פֵּירוֹתָיו בְּטוּמְאָה, שֶׁאָסוּר לְסַיֵּיעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה, אֲבָל דּוֹרְכִים עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, וְלָא חָיְישִׁינַן לִדְרַב הוּנָא.
This is as it is taught in a baraita: Initially, the Sages would say the following halakhot whose mnemonic is bet, dalet, dalet, which stands for harvesting [botzrin], treading [dorkhin], and treading [dorkhin]: One may not harvest grapes with a gentile in order to bring them to the winepress, as this would render the grapes ritually impure and it is prohibited to impart impurity to the non-sacred produce that is in Eretz Yisrael. And one may not tread on grapes together with a Jew who produces wine from his fruit in a state of ritual impurity, as it is prohibited to assist transgressors. But one may tread on grapes in the winepress together with the gentile. The Gemara comments: And we are not concerned about the ruling of Rav Huna that from the time that it flows the wine is rendered wine used for a libation.
וְחָזְרוּ לוֹמַר דב״ב — אֵין דּוֹרְכִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, מִשּׁוּם דְּרַב הוּנָא.
The baraita continues: But the Sages later revised this halakha and said the following halakhot whose mnemonic is dalet, beit, dalet, which stands for treading [dorkhin], harvesting [botzrin], and treading [dorkhin]: One may not tread on grapes in the winepress together with the gentile. The Gemara comments: This is due to the ruling of Rav Huna that from the time that it flows the wine can be rendered wine used for a libation. The gentile usually touches the flowing wine while treading on the grapes, rendering the wine forbidden. Therefore, if a Jew receives payment for treading on the grapes with the gentile, he is profiting from an item from which deriving benefit is prohibited.
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד דף יומי לפני שנתיים, עם מסכת שבת. בהתחלה ההתמדה היתה קשה אבל בזכות הקורונה והסגרים הצלחתי להדביק את הפערים בשבתות הארוכות, לסיים את מסכת שבת ולהמשיך עם המסכתות הבאות. עכשיו אני מסיימת בהתרגשות רבה את מסכת חגיגה וסדר מועד ומחכה לסדר הבא!
מודיעין, ישראל
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
מרכז שפירא, ישראל
ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..
ירושלים, ישראל
שמעתי על הסיום הענק של הדף היומי ע”י נשים בבנייני האומה. רציתי גם.
החלטתי להצטרף. התחלתי ושיכנעתי את בעלי ועוד שתי חברות להצטרף. עכשיו יש לי לימוד משותף איתו בשבת ומפגש חודשי איתן בנושא (והתכתבויות תדירות על דברים מיוחדים שקראנו). הצטרפנו לקבוצות שונות בווטסאפ. אנחנו ממש נהנות. אני שומעת את השיעור מידי יום (בד”כ מהרב יוני גוטמן) וקוראת ומצטרפת לסיומים של הדרן. גם מקפידה על דף משלהן (ונהנית מאד).
אפרת, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.
קרית גת, ישראל
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע
עתניאל, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
חשמונאים, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
ירושלים, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
טל מנשה, ישראל
התחלתי מעט לפני תחילת הסבב הנוכחי. אני נהנית מהאתגר של להמשיך להתמיד, מרגעים של "אהה, מפה זה הגיע!” ומהאתגר האינטלקטואלי
לוד, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
מצפה יריחו, ישראל
סיום השס לנשים נתן לי מוטביציה להתחיל ללמוד דף יומי. עד אז למדתי גמרא בשבתות ועשיתי כמה סיומים. אבל לימוד יומיומי זה שונה לגמרי ופתאום כל דבר שקורה בחיים מתקשר לדף היומי.
רתמים, ישראל
התחלתי מחוג במסכת קידושין שהעבירה הרבנית רייסנר במסגרת בית המדרש כלנה בגבעת שמואל; לאחר מכן התחיל סבב הדף היומי אז הצטרפתי. לסביבה לקח זמן לעכל אבל היום כולם תומכים ומשתתפים איתי. הלימוד לעתים מעניין ומעשיר ולעתים קשה ואף הזוי… אך אני ממשיכה קדימה. הוא משפיע על היומיום שלי קודם כל במרדף אחרי הדף, וגם במושגים הרבים שלמדתי ובידע שהועשרתי בו, חלקו ממש מעשי
ראש העין, ישראל
רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות
עלי זהב – לשם, ישראל
התחלתי לפני כמה שנים אבל רק בסבב הזה זכיתי ללמוד יום יום ולסיים מסכתות
רעננה, ישראל
אחרי שראיתי את הסיום הנשי של הדף היומי בבנייני האומה זה ריגש אותי ועורר בי את הרצון להצטרף. לא למדתי גמרא קודם לכן בכלל, אז הכל היה לי חדש, ולכן אני לומדת בעיקר מהשיעורים פה בהדרן, בשוטנשטיין או בחוברות ושיננתם.
בית שמש, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.
קרית גת, ישראל
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
חשמונאים, Israel
עבודה זרה נ״ה
״אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם ה׳, אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים [וְגוֹ׳]״, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהָרְשָׁעִים נִכְשָׁלִים בָּהֶן יְאַבְּדֵם מִן הָעוֹלָם? וַהֲלֹא לְאָדָם הֵן עוֹבְדִין, ״וְהִכְרַתִּי אֶת הָאָדָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה [וְגוֹ׳]״.
“Shall I utterly consume all things from off the face of the earth? says the Lord. Shall I consume man and beast? Shall I consume the fowls of the heavens and the fish of the sea, and the stumbling blocks of the wicked, and shall I cut off man from off the face of the earth? says the Lord” (Zephaniah 1:2–3). Should God remove objects of idol worship from the world due to the fact that the wicked stumble because of them? If so, He would have to destroy all of humanity as well, as do not idol worshippers also worship people? This is expressed in the continuation of the verse: “And shall I cut off man from off the face of the earth? says the Lord.”
שָׁאַל אַגְרִיפַּס שַׂר צָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כְּתִיב בְּתוֹרַתְכֶם: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא״, כְּלוּם מִתְקַנֵּא אֶלָּא חָכָם בְּחָכָם, וְגִבּוֹר בְּגִבּוֹר, וְעָשִׁיר בְּעָשִׁיר?
§ Agrippas the general asked Rabban Gamliel: It is written in your Torah with regard to idol worship: “For the Lord your God is a devouring fire, a jealous God” (Deuteronomy 4:24). Doesn’t jealousy arise only in the following cases: A wise man might be jealous of another wise man, and a mighty man might be jealous of another mighty man, and a rich man might be jealous of another rich man? If so, why is God jealous of objects of idol worship, which are not gods?
אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ, חֲשׁוּבָה מִמֶּנָּה — אֵין מִתְקַנְּאָה בָּהּ, פְּחוּתָה מִמֶּנָּה — מִתְקַנְּאָה בָּהּ.
Rabban Gamliel said to Agrippas: I will relate a parable to you. To what is this matter comparable? It can be compared to a person who married a second wife in addition to his first wife. If the second wife is more distinguished than the first wife, the first wife is not jealous of her, and she does not feel anger toward her husband. But if the second wife is less distinguished than the first wife, she is jealous of her.
אֲמַר לֵיהּ זוּנִין לְרַבִּי עֲקִיבָא: לִבִּי וְלִבָּךְ יָדַע דַּעֲבוֹדָה זָרָה לֵית בַּהּ מְשָׁשָׁא, וְהָא קָחָזֵינַן גַּבְרֵי דְּאָזְלִי כִּי מְתַבְּרִי וְאָתוּ כִּי מְצַמְּדִי! מַאי טַעְמָא?
Zunin said to Rabbi Akiva: Both my heart and your heart know that there is no substance to idol worship. Nevertheless, don’t we see people who go with broken limbs to worship idols and come back when they are whole? What is the reason for this?
אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם נֶאֱמָן שֶׁהָיָה בָּעִיר, וְכׇל בְּנֵי עִירוֹ הָיוּ מַפְקִידִין אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, וּבָא אָדָם אֶחָד וְהִפְקִיד לוֹ בְּעֵדִים. פַּעַם אֶחָד שָׁכַח וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בּוֹא וְנִכְפְּרֶנּוּ, אָמַר לָהּ: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נְאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתֵינוּ?
Rabbi Akiva said to Zunin: I will relate a parable to you. To what is this matter comparable? It can be compared to a trusted person who was in a certain city, and all the residents of his city would deposit items and money with him, even not in the presence of witnesses. And there was one man who did not trust him, who came and specifically deposited money with him in the presence of witnesses. On one occasion, that person forgot and deposited money with him not in the presence of witnesses. The trusted man’s wife said to him: Come, let us deny that he deposited the money with us, as there are no witnesses. The man said to her: Should we lose our credibility and act deceitfully just because this fool acted improperly and did not require the presence of witnesses?
אַף כָּךְ יִסּוּרִין, בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִין אוֹתָן עַל הָאָדָם, מַשְׁבִּיעִין אוֹתָן: שֶׁלֹּא תֵּלְכוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְלֹא תֵּצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית, וְעַל יְדֵי פְּלוֹנִי וְעַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת, הָלַךְ זֶה לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, אָמְרוּ יִסּוּרִין: דִּין הוּא שֶׁלֹּא נֵצֵא, וְחוֹזְרִין וְאוֹמְרִים: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נְאַבֵּד שְׁבוּעָתֵנוּ?
So too, with regard to different forms of suffering, at the time when they are sent to afflict the person, an oath is administered to them as follows: Take an oath that you shall not go and afflict the person except on such and such a day. And you shall not leave him except on such and such a day, at such and such an hour, by means of so-and-so, a specific doctor, and by means of such and such a medicine. When the time came for the suffering to leave him, this sick man went to a temple of idol worship. The forms of suffering said: By right we should not leave him. But then they say: Should we lose the fulfillment of our oath just because this fool is acting improperly?
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״וׇחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים״? רָעִים בִּשְׁלִיחוּתָן, וְנֶאֱמָנִים בִּשְׁבוּעָתָן.
And this is consistent with that which Rabbi Yoḥanan says: What is the meaning of that which is written: “Then the Lord will make your plagues wonderful, and the plagues of your seed, even great plagues and faithful, and evil and faithful sicknesses” (Deuteronomy 28:59)? The term “evil” does not mean that the agent of sickness is in itself evil. Rather, this is referring to its mission, which is to cause harm. The term “and faithful sicknesses” indicates that the illnesses are faithful to their oath and adhere to the times designated for the affliction.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב יִצְחָק לְרַב יְהוּדָה: הָאִיכָּא בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה בְּאַתְרִין, דְּכִי מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, מִתְחֲזֵי לְהוּ בְּחֶלְמָא וְאָמַר לְהוּ: שַׁחֲטוּ לִי גַּבְרָא וְאַיְיתֵי מִטְרָא — שָׁחֲטוּ לַהּ גַּבְרָא וְאָתֵי מִטְרָא!
Rava bar Rav Yitzḥak said to Rav Yehuda: Isn’t there a temple of idol worship in our locale, where, when the world is in need of rain, the idol appears to them in a dream, and it says to them: Slaughter a man as an offering to me, and I will bring rain. They then slaughter a man for it, and the rain comes.
אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא (אִי הֲוַי) [אִיכּוֹ] שָׁכֵיבְנָא, לָא אֲמַרִי לְכוּ הָא מִלְּתָא, דְּאָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים״? מְלַמֵּד שֶׁהֶחְלִיקָן בִּדְבָרִים, כְּדֵי לְטוֹרְדָן מִן הָעוֹלָם.
Rav Yehuda said to Rava bar Rav Yitzḥak: Now, were I dead I would not have been able to tell you the explanation of this matter. It is therefore good that you reminded me of this matter while I am alive. The explanation is as Rav says: What is the meaning of that which is written: “And lest you lift up your eyes to the heavens, and when you see the sun and the moon and the stars, even all the host of heavens, you are drawn away and worship them, and serve them, which the Lord your God has allotted [ḥalak] to all the nations under the whole heaven” (Deuteronomy 4:19). The verse teaches that God allowed the nations to be misled [sheheḥelikan] by matters that seemingly indicate that idol worship is effective in order to expel the nations from the world due to their decision to engage in idol worship.
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן״? בָּא לִטַּמֵּא — פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר — מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ.
And this is consistent with that which Reish Lakish says: What is the meaning of that which is written: “If it concerns the scornful, He scorns them, but to the humble He gives grace” (Proverbs 3:34)? One who comes in order to become impure, i.e., to sin, they, in Heaven, provide him with an opening to do so, and he is not prevented from sinning. If one comes in order to become purified, not only is he allowed to do so, but they, in Heaven, assist him.
מַתְנִי׳ לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַנׇּכְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. יָרַד לַבּוֹר — מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר.
MISHNA: One may purchase from a gentile a winepress in which the grapes have been trodden on, despite the fact that the gentile takes grapes in his hand from the winepress and places them on the pile that remains to be trodden on. And the gentile’s touch does not render the juice of the grapes into wine used for a libation in idol worship, which is forbidden, until it descends into the collection vat, because until then it does not have the status of wine. Once the wine descended into the collection vat, that which is in the vat is prohibited, and the rest, which did not yet descend into the vat, is permitted.
דּוֹרְכִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת,
One may tread on grapes together with the gentile in the winepress,
אֲבָל לֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ. יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה — לֹא דּוֹרְכִין וְלֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת, וּמְבִיאִין עִמּוֹ מִן הַגַּת.
but one may not harvest grapes with him. After the harvest the grapes are brought to the winepress, which is ritually impure. This would render the grapes impure, and it is prohibited to render produce of Eretz Yisrael impure. In the case of a Jew who produces his wine in a state of ritual impurity, one may not tread on grapes nor harvest them with him, as it is prohibited to assist transgressors. But once he has produced his wine, one may take the barrels to the winepress with him, as the wine is already impure. And one may also bring the barrels from the winepress together with him.
נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה — לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַּת לְפַלְטֵר.
Similarly, in the case of a baker who makes his bread in a state of ritual impurity, one may not knead or arrange the dough in the shape of bread together with him, so as not to assist in a transgression. But one may take the bread with him to the bread merchant [lapalter].
גְּמָ׳ אָמַר רַב הוּנָא: יַיִן, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל לְהִמָּשֵׁךְ, עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ. תְּנַן: לוֹקְחִים גַּת בְּעוּטָה מִן הַנׇּכְרִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל בְּיָדוֹ וְנָתַן לַתַּפּוּחַ! אָמַר רַב הוּנָא: בְּגַת פְּקוּקָה וּמְלֵאָה.
GEMARA: Rav Huna says: With regard to wine, once it begins to flow toward the exit from the winepress it can become wine used for a libation in idol worship if touched by a gentile. The Gemara asks: But we learned in the mishna: One may purchase from a gentile a winepress in which the grapes have been trodden on, despite the fact that the gentile took grapes in his hand and placed them on the pile of grapes that remained to be trodden on? Presumably the wine began to flow once the grapes were pressed, and yet the mishna states that the wine is not forbidden. Rav Huna said: The mishna is referring to a winepress that is stoppered and full, and therefore the wine does not flow.
תָּא שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר! הָכָא נָמֵי בְּגַת פְּקוּקָה וּמְלֵאָה.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: And the gentile’s touch does not render the grape juice wine used for a libation in idol worship until it descends into the collection vat. This indicates that even if the wine flows it does not become wine used for a libation before it descends into the vat. The Gemara answers: Here, too, the mishna is referring to a winepress that is stoppered and full, and the wine does not flow.
תָּא שְׁמַע: יָרַד לַבּוֹר — מָה שֶׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא: לָא קַשְׁיָא — כָּאן בְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, כָּאן בְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: Once the wine descended into the collection vat, that which is in the vat is prohibited, and the rest that did not yet descend into the vat is permitted, even though it already began to flow. Rav Huna said: This is not difficult. Here, in the mishna, the halakha is stated in accordance with the initial version of the mishna. There, in my ruling, the halakha is stated in accordance with the ultimate version of the mishna.
דְּתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים בד״ד — אֵין בּוֹצְרִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, שֶׁאָסוּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דּוֹרְכִין עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשֶׂה פֵּירוֹתָיו בְּטוּמְאָה, שֶׁאָסוּר לְסַיֵּיעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה, אֲבָל דּוֹרְכִים עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, וְלָא חָיְישִׁינַן לִדְרַב הוּנָא.
This is as it is taught in a baraita: Initially, the Sages would say the following halakhot whose mnemonic is bet, dalet, dalet, which stands for harvesting [botzrin], treading [dorkhin], and treading [dorkhin]: One may not harvest grapes with a gentile in order to bring them to the winepress, as this would render the grapes ritually impure and it is prohibited to impart impurity to the non-sacred produce that is in Eretz Yisrael. And one may not tread on grapes together with a Jew who produces wine from his fruit in a state of ritual impurity, as it is prohibited to assist transgressors. But one may tread on grapes in the winepress together with the gentile. The Gemara comments: And we are not concerned about the ruling of Rav Huna that from the time that it flows the wine is rendered wine used for a libation.
וְחָזְרוּ לוֹמַר דב״ב — אֵין דּוֹרְכִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, מִשּׁוּם דְּרַב הוּנָא.
The baraita continues: But the Sages later revised this halakha and said the following halakhot whose mnemonic is dalet, beit, dalet, which stands for treading [dorkhin], harvesting [botzrin], and treading [dorkhin]: One may not tread on grapes in the winepress together with the gentile. The Gemara comments: This is due to the ruling of Rav Huna that from the time that it flows the wine can be rendered wine used for a libation. The gentile usually touches the flowing wine while treading on the grapes, rendering the wine forbidden. Therefore, if a Jew receives payment for treading on the grapes with the gentile, he is profiting from an item from which deriving benefit is prohibited.
