רוצה להקדיש לימוד?
עבודה זרה נ״ח
אִיקְּלַע רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְמָחוֹזָא, אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב אֶלְיָקִים שַׁמָּעֵיהּ: טְרוֹק גַּלֵּי, דְּלָא נֵיתוֹ אִינָשֵׁי דְּנִיטְרֹיד.
Rav Huna, son of Rav Naḥman, happened to come to Meḥoza. Rava said to his attendant, Rav Elyakim: Close, close the gates, so that people who might disturb us should not come, and we may focus on clarifying the matter.
עָל לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: כִּי הַאי גַּוְונָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה. וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר: שִׁיכְשֵׁךְ אֵין עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ! אֵימַר דַּאֲמַרִי אֲנָא – לְבַר מִדְּמֵיהּ דְּהָהוּא חַמְרָא, דְּמֵי דְּהָהוּא חַמְרָא מִי אֲמַרִי?
Rav Huna, son of Rav Naḥman, entered into Rava’s presence. Rav Huna, son of Rav Naḥman, said to Rava: What is the halakha in a case like this where a gentile stirred the wine without intending to offer it as an idolatrous libation? Rava said to Rav Huna, son of Rav Naḥman: It is prohibited even to derive benefit from it. Rav Huna, son of Rav Naḥman, asked him: But wasn’t it you, Master, who said: If a gentile stirs the wine, he does not thereby render it wine used for a libation, as Rava permitted the sale of the wine in the barrel to gentiles? Rava answered: Say that I said that it is permitted to sell the wine that was in the barrel and benefit from all the proceeds except for the monetary value of that prohibited wine that was poured into the barrel of wine. Did I say that it is permitted to derive benefit from the monetary value of that prohibited wine?
אָמַר רָבָא: כִּי אֲתַאי לְפוּמְבְּדִיתָא, אַקְּפַן נַחְמָנִי שְׁמַעְתָּתָא וּמַתְנְיָתָא דַּאֲסִיר.
Rava said: When I arrived at Pumbedita, Naḥmani, i.e., Abaye, surrounded us with amoraic traditions and with tannaitic sources cited in a baraita that indicate that in the case of wine that was stirred by a gentile it is prohibited even to derive benefit from the wine.
שְׁמַעְתָּתָא: דְּהָהוּא עוֹבָדָא דַּהֲוָה בִּנְהַרְדְּעָא, וַאֲסַר שְׁמוּאֵל, בִּטְבֶרְיָא וַאֲסַר רַבִּי יוֹחָנָן, וַאֲמַרִי לֵיהּ: לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה, וַאֲמַר לִי: טְבֶרְיָא וּנְהַרְדְּעָא אֵינָן בְּנֵי תוֹרָה, דְּמָחוֹזָא בְּנֵי תוֹרָה?!
Rava explains: Abaye cited amoraic traditions, as there was a certain incident in Neharde’a in which a gentile stirred the wine, and Shmuel deemed the wine prohibited, and there was a similar incident in Tiberias and Rabbi Yoḥanan deemed the wine prohibited. Rava recounts his reply: And I said to Abaye: Shmuel and Rabbi Yoḥanan deemed the wine prohibited only because the people in those towns were not people well-versed in Torah, and it was necessary to distance them from transgression. And Abaye said to me: Are you saying that the people of Tiberias and Neharde’a are not people well-versed in Torah whereas the people of Meḥoza are people well-versed in Torah? This is obviously not the case, and therefore you should not have permitted the sale of the wine in Meḥoza, even according to your reasoning.
מַתְנְיָתָא: דַּאֲגַרְדְּמִים גּוֹי שֶׁקָּדַח בְּמֵינֶקֶת וְהֶעֱלָה, אוֹ שֶׁטָּעַם מִן הַכּוֹס וְהֶחְזִירוֹ לְחָבִית — זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וַאֲסָרוּהוּ. מַאי לָאו בַּהֲנָאָה? לֹא, בִּשְׁתִיָּיה.
Abaye cited a baraita that teaches as follows: In the case of a gentile market inspector [de’agardamim] who was in charge of measures and prices in the marketplace, who drilled a hole in a barrel with a tube and drew wine from the barrel through the tube in order to taste it, or who tasted the wine from the cup that was poured for him and then returned the residue to the barrel, what is the halakha? This was an incident that occurred, and the Sages prohibited the wine. Abaye said: What does this mean? Is the baraita not prohibiting one from deriving benefit from the wine? Rava replied: No, it is prohibiting one only from drinking it.
אִי הָכִי, לִיתְנֵי ״יִמָּכֵר״, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: חָרָם גּוֹי שֶׁהוֹשִׁיט יָדוֹ לֶחָבִית, וּכְסָבוּר שֶׁל שֶׁמֶן הִיא וְנִמְצֵאת שֶׁל יַיִן — זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ: ״יִמָּכֵר״. תְּיוּבְתָּא דְרָבָא, תְּיוּבְתָּא.
Abaye said: If so, let the baraita teach that the wine may be sold, as the latter clause of the baraita teaches: In the case of a gentile confiscator who extended his hand into a barrel of wine, thinking it was a barrel of oil, and it was found to be a barrel of wine, what is the halakha? This was an incident that occurred, and the Sages said: It may be sold, as the gentile had no intention of touching wine. The Gemara concludes: The refutation of the opinion of Rava is indeed a conclusive refutation.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן אַרְזָא וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן נְהוֹרַאי הֲווֹ יָתְבִי וְקָא שָׁתוּ חַמְרָא, אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: תָּא אַשְׁקֵינַן. לְבָתַר דִּרְמָא לְכָסָא אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּגוֹי הוּא. חַד אָסַר אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה, וְחַד שָׁרֵי אֲפִילּוּ בִּשְׁתִיָּיה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאן דְּאָסַר שַׁפִּיר אָסַר, וּמַאן דְּשָׁרֵי שַׁפִּיר שָׁרֵי. מַאן דְּאָסַר,
§ The Gemara relates: Rabbi Yoḥanan ben Arza and Rabbi Yosei ben Nehorai were sitting and drinking wine. A certain man came and they said to him: Come, serve us drinks. After he poured the wine into the cup, it was revealed that the person was a gentile. One of those Sages prohibited one from even deriving benefit from the wine, and one of them permitted the wine even for drinking. Rabbi Yehoshua ben Levi said: The one who prohibited the wine properly deemed it prohibited, and the one who permitted it properly deemed it permitted, as both opinions are viable. The one who prohibited the wine holds that
מֵימָר אָמַר: סָלְקָא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנַן כִּי הָנֵי שִׁיכְרָא קָא שָׁתוּ? אֶלָּא וַדַּאי הַאי חַמְרָא הוּא, וְנַסְּכֵיהּ. מַאן דְּשָׁרֵי שַׁפִּיר שְׁרֵי, מֵימָר אָמַר: סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּרַבָּנַן כִּי הָנֵי חַמְרָא קָא שָׁתוּ, וְאָמְרוּ לִיה לְדִידִי ״תָּא אַשְׁקֵינַן״? אֶלָּא וַדַּאי שִׁיכְרָא הוּא (קָא שָׁתוּ), וְלָא נַסְּכֵיהּ.
the gentile says to himself: Can it enter your mind that great Sages like these are drinking liquor [shikhra]? Rather, this is certainly wine that they are drinking, and therefore the gentile may have poured it as a libation. Rabbi Yehoshua ben Levi continues to explain that the one who deemed the wine permitted properly deemed it permitted, as he holds that the gentile says to himself: Can it enter your mind that great Rabbis like these are drinking wine and they say to me, a gentile: Come, serve us drinks? Rather, it is certainly liquor that they are drinking, and therefore he did not pour it as a libation.
וְהָא קָא חָזֵי! בְּלֵילְיָא. וְהָא קָא מֹרַח לֵיהּ! בְּחַדְתָּא.
The Gemara asks: But doesn’t the gentile see whether it is wine or liquor? The Gemara answers: The incident occurred at night. The Gemara asks: But doesn’t the gentile smell it and recognize that it is wine? The Gemara answers: This incident occurred with new wine, whose smell does not diffuse.
וְהָא קָא נָגַע בֵּיהּ בְּנַטְלָא, וְהָוֵה לֵיהּ מַגַּע גּוֹי שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה וְאָסוּר! לָא צְרִיכָא, דְּקָא מוֹרֵיק אוֹרוֹקֵי, וְהָוֵה לֵיהּ כֹּחוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה, וְכֹל כֹּחוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.
The Gemara asks: But didn’t the gentile touch the wine when he drew the wine in the pail, and therefore it is a case of a gentile’s unintentional touch, which renders the wine prohibited? The Gemara replies: No, it was necessary to teach this halakha because the gentile was pouring from one vessel to another without touching the wine, and therefore it was a case where the wine was poured by the force of the gentile’s action, without any intention of offering it as a libation. And in any case where wine is poured by force of a gentile’s action, without any intention of offering it as a libation, the Sages did not issue a decree prohibiting the wine, and it is permitted to drink it.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: יַיִן שֶׁמְּסָכוֹ גּוֹי, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: וְאֵימָא ״מְזָגוֹ״! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּדִכְתִיב קָאָמֵינָא, ״טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ״. אֲמַר לֵיהּ: לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ, לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמוֹ.
§ Rabbi Asi asked Rabbi Yoḥanan: With regard to wine that a gentile mixed [mesakho] with water, what is the halakha? Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Asi: And why not say: Wine that a gentile diluted [mezago] with water, as that is the term that is usually used? Rabbi Asi said to Rabbi Yoḥanan: I say wine that was mixed, as it is written: “She has prepared her meat, she has mixed [maskha] her wine” (Proverbs 9:2). Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Asi: While it is true that this is the language of the Bible, the language of the Torah is a language in itself, and the language of the Sages is a language in itself, i.e., the terminology of the Bible is not the same as the terminology employed by the Sages.
מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר, מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״.
Rabbi Asi repeated his question: What is the halakha? Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Asi: Although the gentile did not touch the wine when diluting it, it is prohibited by rabbinic decree due to the maxim: Go, go, we say to a nazirite, who is prohibited from drinking wine and eating grapes; go around and go around, but do not come near to the vineyard. Although a nazirite is prohibited only from eating produce of the vine, he is warned not even to come into the proximity of a vineyard as a protective measure to ensure that he will not transgress this prohibition. So too, in many cases, the Sages decreed certain items and actions to be prohibited because they understood that if people would use them, they would eventually transgress Torah prohibitions.
רַבִּי יִרְמְיָה אִיקְּלַע לְסִבְּתָא, חֲזָא חַמְרָא דְּמָזְגִי גּוֹיִם וְאִישְׁתִּי יִשְׂרָאֵל מִינֵּיהּ, וַאֲסַר לְהוּ מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״. אִתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יַיִן שֶׁמְּזָגוֹ גּוֹי אָסוּר, מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״.
Rabbi Yirmeya happened to come to Savta. He saw wine that a gentile diluted with water and then a Jew drank from it, and Rabbi Yirmeya then deemed the wine prohibited to them, due to the maxim: Go, go, we say to a nazirite, go around and go around, but do not come near to the vineyard. It was also stated: Rabbi Yoḥanan says, and some say that Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: Wine that a gentile diluted is prohibited, due to the maxim Go, go, we say to a nazirite, go around and go around, but do not come near to the vineyard.
רֵישׁ לָקִישׁ אִיקְּלַע לְבׇצְרָה, חֲזָא יִשְׂרָאֵל דְּקָאָכְלִי פֵּירֵי דְּלָא מְעַשְּׂרִי, וַאֲסַר לְהוּ. חֲזָא מַיָּא דְּסָגְדִי לְהוּ גּוֹיִם וְשָׁתוּ יִשְׂרָאֵל, וַאֲסַר לְהוּ.
§ Reish Lakish happened to come to Bozrah, a town east of the Jordan. He saw Jews who were eating untithed produce and he deemed the produce prohibited to them. He also saw water to which gentiles bowed down and yet Jews drank the water, and he deemed the water prohibited to them.
אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: אַדְּמִקְטוֹרָךְ עֲלָךְ זִיל הֲדַר בֶּצֶר, לָאו הַיְינוּ בׇּצְרָה, וּמַיִם שֶׁל רַבִּים אֵין נֶאֱסָרִין.
Reish Lakish came before Rabbi Yoḥanan and told him about the incident. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: While your coat [addemiktorakh] is still on you, go and retract your rulings. This is because the town of Bezer which is mentioned among the cities of refuge (Deuteronomy 4:43) is not the same as Bozrah. Bozrah is not part of Eretz Yisrael, and one is not obligated to separate tithes from its produce. The water is also permitted as it is water that belongs to the public, and water that belongs to the public is not rendered prohibited.
רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ,
The Gemara notes that Rabbi Yoḥanan conforms to his standard line of reasoning,
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע
עתניאל, ישראל
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.
מעלה גלבוע, ישראל
התחלתי מעט לפני תחילת הסבב הנוכחי. אני נהנית מהאתגר של להמשיך להתמיד, מרגעים של "אהה, מפה זה הגיע!” ומהאתגר האינטלקטואלי
לוד, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יהוד, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..
ירושלים, ישראל
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
בית שמש, ישראל
A life-changing journey started with a Chanukah family tiyul to Zippori, home of the Sanhedrin 2 years ago and continued with the Syum in Binanei Hauma where I was awed by the energy of 3000 women dedicated to learning daf Yomi. Opening my morning daily with a fresh daf, I am excited with the new insights I find enriching my life and opening new and deeper horizons for me.
Elazar gush etzion, Israel
אחי, שלומד דף יומי ממסכת ברכות, חיפש חברותא ללימוד מסכת ראש השנה והציע לי. החברותא היתה מאתגרת טכנית ורוב הזמן נעשתה דרך הטלפון, כך שבסיום המסכת נפרדו דרכינו. אחי חזר ללמוד לבד, אבל אני כבר נכבשתי בקסם הגמרא ושכנעתי את האיש שלי להצטרף אלי למסכת ביצה. מאז המשכנו הלאה, ועכשיו אנחנו מתרגשים לקראתו של סדר נשים!
נוקדים, ישראל
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
בית שמש, ישראל
התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…
ירוחם, ישראל
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
חשמונאים, Israel
התחלתי כשהייתי בחופש, עם הפרסומים על תחילת המחזור, הסביבה קיבלה את זה כמשהו מתמיד ומשמעותי ובהערכה, הלימוד זה עוגן יציב ביום יום, יש שבועות יותר ויש שפחות אבל זה משהו שנמצא שם אמין ובעל משמעות בחיים שלי….
גמזו, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
התחלתי בסיום הש”ס, יצאתי באורות. נשברתי פעמיים, ובשתיהם הרבנית מישל עודדה להמשיך איפה שכולם בסבב ולהשלים כשאוכל, וכך עשיתי וכיום השלמתי הכל. מדהים אותי שאני לומדת כל יום קצת, אפילו בחדר הלידה, בבידוד או בחו”ל. לאט לאט יותר נינוחה בסוגיות. לא כולם מבינים את הרצון, בפרט כפמניסטית. חשה סיפוק גדול להכיר את המושגים וצורת החשיבה. החלום זה להמשיך ולהתמיד ובמקביל ללמוד איך מהסוגיות נוצרה והתפתחה ההלכה.
מודיעין, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
טל מנשה, ישראל
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
מרכז שפירא, ישראל
התחלתי מעט לפני תחילת הסבב הנוכחי. אני נהנית מהאתגר של להמשיך להתמיד, מרגעים של "אהה, מפה זה הגיע!” ומהאתגר האינטלקטואלי
לוד, ישראל
עבודה זרה נ״ח
אִיקְּלַע רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְמָחוֹזָא, אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב אֶלְיָקִים שַׁמָּעֵיהּ: טְרוֹק גַּלֵּי, דְּלָא נֵיתוֹ אִינָשֵׁי דְּנִיטְרֹיד.
Rav Huna, son of Rav Naḥman, happened to come to Meḥoza. Rava said to his attendant, Rav Elyakim: Close, close the gates, so that people who might disturb us should not come, and we may focus on clarifying the matter.
עָל לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: כִּי הַאי גַּוְונָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה. וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר: שִׁיכְשֵׁךְ אֵין עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ! אֵימַר דַּאֲמַרִי אֲנָא – לְבַר מִדְּמֵיהּ דְּהָהוּא חַמְרָא, דְּמֵי דְּהָהוּא חַמְרָא מִי אֲמַרִי?
Rav Huna, son of Rav Naḥman, entered into Rava’s presence. Rav Huna, son of Rav Naḥman, said to Rava: What is the halakha in a case like this where a gentile stirred the wine without intending to offer it as an idolatrous libation? Rava said to Rav Huna, son of Rav Naḥman: It is prohibited even to derive benefit from it. Rav Huna, son of Rav Naḥman, asked him: But wasn’t it you, Master, who said: If a gentile stirs the wine, he does not thereby render it wine used for a libation, as Rava permitted the sale of the wine in the barrel to gentiles? Rava answered: Say that I said that it is permitted to sell the wine that was in the barrel and benefit from all the proceeds except for the monetary value of that prohibited wine that was poured into the barrel of wine. Did I say that it is permitted to derive benefit from the monetary value of that prohibited wine?
אָמַר רָבָא: כִּי אֲתַאי לְפוּמְבְּדִיתָא, אַקְּפַן נַחְמָנִי שְׁמַעְתָּתָא וּמַתְנְיָתָא דַּאֲסִיר.
Rava said: When I arrived at Pumbedita, Naḥmani, i.e., Abaye, surrounded us with amoraic traditions and with tannaitic sources cited in a baraita that indicate that in the case of wine that was stirred by a gentile it is prohibited even to derive benefit from the wine.
שְׁמַעְתָּתָא: דְּהָהוּא עוֹבָדָא דַּהֲוָה בִּנְהַרְדְּעָא, וַאֲסַר שְׁמוּאֵל, בִּטְבֶרְיָא וַאֲסַר רַבִּי יוֹחָנָן, וַאֲמַרִי לֵיהּ: לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה, וַאֲמַר לִי: טְבֶרְיָא וּנְהַרְדְּעָא אֵינָן בְּנֵי תוֹרָה, דְּמָחוֹזָא בְּנֵי תוֹרָה?!
Rava explains: Abaye cited amoraic traditions, as there was a certain incident in Neharde’a in which a gentile stirred the wine, and Shmuel deemed the wine prohibited, and there was a similar incident in Tiberias and Rabbi Yoḥanan deemed the wine prohibited. Rava recounts his reply: And I said to Abaye: Shmuel and Rabbi Yoḥanan deemed the wine prohibited only because the people in those towns were not people well-versed in Torah, and it was necessary to distance them from transgression. And Abaye said to me: Are you saying that the people of Tiberias and Neharde’a are not people well-versed in Torah whereas the people of Meḥoza are people well-versed in Torah? This is obviously not the case, and therefore you should not have permitted the sale of the wine in Meḥoza, even according to your reasoning.
מַתְנְיָתָא: דַּאֲגַרְדְּמִים גּוֹי שֶׁקָּדַח בְּמֵינֶקֶת וְהֶעֱלָה, אוֹ שֶׁטָּעַם מִן הַכּוֹס וְהֶחְזִירוֹ לְחָבִית — זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וַאֲסָרוּהוּ. מַאי לָאו בַּהֲנָאָה? לֹא, בִּשְׁתִיָּיה.
Abaye cited a baraita that teaches as follows: In the case of a gentile market inspector [de’agardamim] who was in charge of measures and prices in the marketplace, who drilled a hole in a barrel with a tube and drew wine from the barrel through the tube in order to taste it, or who tasted the wine from the cup that was poured for him and then returned the residue to the barrel, what is the halakha? This was an incident that occurred, and the Sages prohibited the wine. Abaye said: What does this mean? Is the baraita not prohibiting one from deriving benefit from the wine? Rava replied: No, it is prohibiting one only from drinking it.
אִי הָכִי, לִיתְנֵי ״יִמָּכֵר״, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: חָרָם גּוֹי שֶׁהוֹשִׁיט יָדוֹ לֶחָבִית, וּכְסָבוּר שֶׁל שֶׁמֶן הִיא וְנִמְצֵאת שֶׁל יַיִן — זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ: ״יִמָּכֵר״. תְּיוּבְתָּא דְרָבָא, תְּיוּבְתָּא.
Abaye said: If so, let the baraita teach that the wine may be sold, as the latter clause of the baraita teaches: In the case of a gentile confiscator who extended his hand into a barrel of wine, thinking it was a barrel of oil, and it was found to be a barrel of wine, what is the halakha? This was an incident that occurred, and the Sages said: It may be sold, as the gentile had no intention of touching wine. The Gemara concludes: The refutation of the opinion of Rava is indeed a conclusive refutation.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן אַרְזָא וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן נְהוֹרַאי הֲווֹ יָתְבִי וְקָא שָׁתוּ חַמְרָא, אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: תָּא אַשְׁקֵינַן. לְבָתַר דִּרְמָא לְכָסָא אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּגוֹי הוּא. חַד אָסַר אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה, וְחַד שָׁרֵי אֲפִילּוּ בִּשְׁתִיָּיה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאן דְּאָסַר שַׁפִּיר אָסַר, וּמַאן דְּשָׁרֵי שַׁפִּיר שָׁרֵי. מַאן דְּאָסַר,
§ The Gemara relates: Rabbi Yoḥanan ben Arza and Rabbi Yosei ben Nehorai were sitting and drinking wine. A certain man came and they said to him: Come, serve us drinks. After he poured the wine into the cup, it was revealed that the person was a gentile. One of those Sages prohibited one from even deriving benefit from the wine, and one of them permitted the wine even for drinking. Rabbi Yehoshua ben Levi said: The one who prohibited the wine properly deemed it prohibited, and the one who permitted it properly deemed it permitted, as both opinions are viable. The one who prohibited the wine holds that
מֵימָר אָמַר: סָלְקָא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנַן כִּי הָנֵי שִׁיכְרָא קָא שָׁתוּ? אֶלָּא וַדַּאי הַאי חַמְרָא הוּא, וְנַסְּכֵיהּ. מַאן דְּשָׁרֵי שַׁפִּיר שְׁרֵי, מֵימָר אָמַר: סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּרַבָּנַן כִּי הָנֵי חַמְרָא קָא שָׁתוּ, וְאָמְרוּ לִיה לְדִידִי ״תָּא אַשְׁקֵינַן״? אֶלָּא וַדַּאי שִׁיכְרָא הוּא (קָא שָׁתוּ), וְלָא נַסְּכֵיהּ.
the gentile says to himself: Can it enter your mind that great Sages like these are drinking liquor [shikhra]? Rather, this is certainly wine that they are drinking, and therefore the gentile may have poured it as a libation. Rabbi Yehoshua ben Levi continues to explain that the one who deemed the wine permitted properly deemed it permitted, as he holds that the gentile says to himself: Can it enter your mind that great Rabbis like these are drinking wine and they say to me, a gentile: Come, serve us drinks? Rather, it is certainly liquor that they are drinking, and therefore he did not pour it as a libation.
וְהָא קָא חָזֵי! בְּלֵילְיָא. וְהָא קָא מֹרַח לֵיהּ! בְּחַדְתָּא.
The Gemara asks: But doesn’t the gentile see whether it is wine or liquor? The Gemara answers: The incident occurred at night. The Gemara asks: But doesn’t the gentile smell it and recognize that it is wine? The Gemara answers: This incident occurred with new wine, whose smell does not diffuse.
וְהָא קָא נָגַע בֵּיהּ בְּנַטְלָא, וְהָוֵה לֵיהּ מַגַּע גּוֹי שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה וְאָסוּר! לָא צְרִיכָא, דְּקָא מוֹרֵיק אוֹרוֹקֵי, וְהָוֵה לֵיהּ כֹּחוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה, וְכֹל כֹּחוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.
The Gemara asks: But didn’t the gentile touch the wine when he drew the wine in the pail, and therefore it is a case of a gentile’s unintentional touch, which renders the wine prohibited? The Gemara replies: No, it was necessary to teach this halakha because the gentile was pouring from one vessel to another without touching the wine, and therefore it was a case where the wine was poured by the force of the gentile’s action, without any intention of offering it as a libation. And in any case where wine is poured by force of a gentile’s action, without any intention of offering it as a libation, the Sages did not issue a decree prohibiting the wine, and it is permitted to drink it.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: יַיִן שֶׁמְּסָכוֹ גּוֹי, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: וְאֵימָא ״מְזָגוֹ״! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּדִכְתִיב קָאָמֵינָא, ״טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ״. אֲמַר לֵיהּ: לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ, לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמוֹ.
§ Rabbi Asi asked Rabbi Yoḥanan: With regard to wine that a gentile mixed [mesakho] with water, what is the halakha? Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Asi: And why not say: Wine that a gentile diluted [mezago] with water, as that is the term that is usually used? Rabbi Asi said to Rabbi Yoḥanan: I say wine that was mixed, as it is written: “She has prepared her meat, she has mixed [maskha] her wine” (Proverbs 9:2). Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Asi: While it is true that this is the language of the Bible, the language of the Torah is a language in itself, and the language of the Sages is a language in itself, i.e., the terminology of the Bible is not the same as the terminology employed by the Sages.
מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר, מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״.
Rabbi Asi repeated his question: What is the halakha? Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Asi: Although the gentile did not touch the wine when diluting it, it is prohibited by rabbinic decree due to the maxim: Go, go, we say to a nazirite, who is prohibited from drinking wine and eating grapes; go around and go around, but do not come near to the vineyard. Although a nazirite is prohibited only from eating produce of the vine, he is warned not even to come into the proximity of a vineyard as a protective measure to ensure that he will not transgress this prohibition. So too, in many cases, the Sages decreed certain items and actions to be prohibited because they understood that if people would use them, they would eventually transgress Torah prohibitions.
רַבִּי יִרְמְיָה אִיקְּלַע לְסִבְּתָא, חֲזָא חַמְרָא דְּמָזְגִי גּוֹיִם וְאִישְׁתִּי יִשְׂרָאֵל מִינֵּיהּ, וַאֲסַר לְהוּ מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״. אִתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יַיִן שֶׁמְּזָגוֹ גּוֹי אָסוּר, מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״.
Rabbi Yirmeya happened to come to Savta. He saw wine that a gentile diluted with water and then a Jew drank from it, and Rabbi Yirmeya then deemed the wine prohibited to them, due to the maxim: Go, go, we say to a nazirite, go around and go around, but do not come near to the vineyard. It was also stated: Rabbi Yoḥanan says, and some say that Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: Wine that a gentile diluted is prohibited, due to the maxim Go, go, we say to a nazirite, go around and go around, but do not come near to the vineyard.
רֵישׁ לָקִישׁ אִיקְּלַע לְבׇצְרָה, חֲזָא יִשְׂרָאֵל דְּקָאָכְלִי פֵּירֵי דְּלָא מְעַשְּׂרִי, וַאֲסַר לְהוּ. חֲזָא מַיָּא דְּסָגְדִי לְהוּ גּוֹיִם וְשָׁתוּ יִשְׂרָאֵל, וַאֲסַר לְהוּ.
§ Reish Lakish happened to come to Bozrah, a town east of the Jordan. He saw Jews who were eating untithed produce and he deemed the produce prohibited to them. He also saw water to which gentiles bowed down and yet Jews drank the water, and he deemed the water prohibited to them.
אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: אַדְּמִקְטוֹרָךְ עֲלָךְ זִיל הֲדַר בֶּצֶר, לָאו הַיְינוּ בׇּצְרָה, וּמַיִם שֶׁל רַבִּים אֵין נֶאֱסָרִין.
Reish Lakish came before Rabbi Yoḥanan and told him about the incident. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: While your coat [addemiktorakh] is still on you, go and retract your rulings. This is because the town of Bezer which is mentioned among the cities of refuge (Deuteronomy 4:43) is not the same as Bozrah. Bozrah is not part of Eretz Yisrael, and one is not obligated to separate tithes from its produce. The water is also permitted as it is water that belongs to the public, and water that belongs to the public is not rendered prohibited.
רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ,
The Gemara notes that Rabbi Yoḥanan conforms to his standard line of reasoning,
