רוצה להקדיש לימוד?
בבא בתרא מח
״יַקְרִיב אֹתוֹ״ – מְלַמֵּד שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ. יָכוֹל בְּעַל כׇּרְחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִרְצוֹנוֹ״. הָא כֵּיצַד? כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר: ״רוֹצֶה אֲנִי״.
With regard to one who pledges to bring a burnt-offering, the verse states: “If his offering be a burnt-offering of the herd, he shall offer it a male without blemish; he shall bring it to the door of the Tent of Meeting, according to his will, before the Lord” (Leviticus 1:3). The seemingly superfluous phrase “he shall offer it” teaches that they can coerce him to bring the offering. One might have thought that it can be offered entirely against his will, by taking it from his possession and sacrificing it. Therefore, the verse states: “According to his will” (Leviticus 1:3). How can these texts be reconciled? They coerce him with various punishments until he says: I want to bring the offering. This seems to prove that consent resulting from coercion is considered to be valid consent. Perhaps this principle can apply to acquisition, as a source for Rav Huna’s ruling.
וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּנִיחָא לֵיהּ דְּתִיהְוֵי לֵיהּ כַּפָּרָה! וְאֶלָּא מִסֵּיפָא: וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בְּגִיטֵּי נָשִׁים – כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר: ״רוֹצֶה אֲנִי״.
The Gemara rejects this proof: But perhaps there it is different, since he is in fact amenable to achieving atonement, despite his earlier statement to the contrary. But rather, prove Rav Huna’s ruling from the latter clause of a mishna (Arakhin 21a): And similarly you find this halakha with bills of divorce, that when the court rules that he must divorce his wife, they coerce him until he says: I want to divorce my wife.
וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּמִצְוָה לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים! אֶלָּא סְבָרָא הוּא – אַגַּב אוּנְסֵיהּ גָּמַר וּמַקְנֵה.
The Gemara rejects this proof as well: But perhaps there it is different, because it is a mitzva to listen to the statement of the Sages. The assumption is that when he is required by the court to divorce his wife, his real desire is to perform the mitzva of listening to the Sages, and therefore he actually wants to divorce her. This does not apply to the case of a transaction performed under duress. Rather, Rav Huna’s ruling does not have a source in a mishna or baraita, but is based on logical reasoning: By means of his being coerced, the seller then willingly decides to sell the field and transfers it.
מוֹתֵיב רַב יְהוּדָה: גֵּט הַמְעוּשֶּׂה; בְּיִשְׂרָאֵל – כָּשֵׁר, וּבְגוֹיִם – פָּסוּל. וּבְגוֹיִם – חוֹבְטִין אוֹתוֹ, וְאוֹמְרִין לוֹ: עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמֵר לָךְ. וְאַמַּאי? הָתָם נָמֵי, נֵימָא: אַגַּב אוּנְסֵיהּ גָּמַר וּמְגָרֵשׁ!
Rav Yehuda raises an objection to Rav Huna’s ruling from a mishna (Gittin 88b): With regard to a bill of divorce that the husband was compelled by the court to write and give his wife, if he was compelled by a Jewish court it is valid, but if he was compelled by gentiles it is not valid. And with regard to gentiles, they may beat him at the request of the Jewish court and say to him: Do what the Jews are telling you, and the divorce would then be valid. The Gemara asks: But why is a bill of divorce compelled by a gentile court invalid? There too, let us say that as a result of his coercion, the husband decides to do what the court says and divorces her.
הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: דְּבַר תּוֹרָה – אֲפִילּוּ בְּגוֹיִם כָּשֵׁר, וּמַה טַּעַם אָמְרוּ בְּגוֹיִים פָּסוּל? כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא כׇּל אַחַת וְאַחַת הוֹלֶכֶת וְתוֹלָה עַצְמָהּ בְּיַד גּוֹי, וּמַפְקַעַת עַצְמָהּ מִיַּד בַּעְלָהּ.
The Gemara answers: In fact that reasoning is correct, as for this reason wasn’t it stated with regard to that mishna that Rav Mesharshiyya says: By Torah law a bill of divorce that the husband was compelled to give, even if he was compelled by gentiles, is valid. And what is the reason the Sages said that if it is compelled by gentiles it is not valid? It is so that each and every woman will not go and through temptation or bribery depend on a gentile to compel her husband to divorce her, and thereby release herself from her husband illegitimately.
מוֹתֵיב רַב הַמְנוּנָא: לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן, וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת – מִקָּחוֹ בָּטֵל. וְאַמַּאי? הָתָם נָמֵי נֵימָא: אַגַּב אוּנְסֵיהּ גְּמַר וּמַקְנֵי!
Rav Hamnuna raises an objection to Rav Huna’s ruling from a mishna (Gittin 55b): If one purchased land from a Sicarius and afterward returned and purchased the same field from the prior owner, his purchase is void, as the prior owner of the field can say that he did not actually intend to sell the field to this buyer. But why is the sale invalid? There too, let us say that by means of his being coerced, the seller then willingly decides to sell the field and transfers it.
הָא אִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ: ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי״, אֲבָל בִּשְׁטָר – קָנָה.
The Gemara answers: In fact that reasoning is correct, as it was stated with regard to that mishna that Rav says: They taught that the purchase from the prior owner after the purchase from a Sicarius is void only when the prior owner said to the buyer at the time of the sale: Go take possession and thereby acquire the field, but did not write a bill of sale. But if the transaction was performed along with a bill of sale being given, the buyer acquires the field.
וְלִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: אַף בִּשְׁטָר נָמֵי לֹא קָנָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? מוֹדֶה שְׁמוּאֵל הֵיכָא דִּיהַב זוּזֵי.
The Gemara asks: And according to Shmuel, who says: He does not acquire the field even if the transaction was performed along with a bill of sale being given, what can be said? The Gemara answers: Shmuel concedes that the sale is valid where the buyer gave money for the field even though the owner sold it under duress, as is the case in the ruling of Rav Huna.
וּלְרַב בִּיבִי, דִּמְסַיֵּים בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: קַרְקַע אֵין לוֹ, מָעוֹת יֵשׁ לוֹ – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? רַב בִּיבִי מֵימְרָא הוּא, וּמֵימְרָא לְרַב הוּנָא לָא סְבִירָא לֵיהּ.
The Gemara asks: And according to Rav Beivai, who concludes that statement of Rav Huna with a comment in the name of Rav Naḥman: The robber does not have rights to the land, but he does have rights to the money that he paid for the land, and the owner has to reimburse him, what can be said? Rav Beivai, who is referring to a case where there was a payment, as the robber is being reimbursed, seems to hold that the sale is invalid even where the robber paid for the field. The Gemara answers: The statement of Rav Beivai is an amoraic statement, not a citation of a tannaitic ruling, and Rav Huna, who is also an amora, does not hold in accordance with that amoraic statement.
אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: תַּלְיוּהוּ וְזַבֵּין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא
Rava says: The halakha is that if one was suspended and thereby coerced to sell a certain item, and he sold it, his sale is valid. And we said that this is the halakha only
בְּ״שָׂדֶה״ סְתָם, אֲבָל בְּ״שָׂדֶה זוֹ״ – לֹא.
in a case where the seller was compelled to sell an unspecified field. Since he had a choice as to which field to sell, the presumption is that he sold it sincerely. But in a case where the one coercing him specified this specific field to be sold, the sale is not valid, as the seller did not decide freely on any aspect of the sale.
וּבְ״שָּׂדֶה זוֹ״ נָמֵי לָא אֲמַרַן – אֶלָּא דְּלָא אַרְצִי זוּזֵי, אֲבָל אַרְצִי זוּזֵי – לָא.
And even in a case where the one coercing him specified this specific field to be sold, we said that the sale is invalid only where the seller did not count [artzei] the money for the field, but if the seller did count the money, then we do not say that the sale is invalid.
וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא הֲוָה לְאִישְׁתְּמוֹטֵי, אֲבָל הֲוָה לֵיהּ לְאִישְׁתְּמוֹטֵי – לָא.
And we said that the sale is invalid in the case of a specified field when money was not counted only where the seller had no way to avoid the coercion. But if the seller had a way to avoid the coercion and did not avoid it, then we do not say that the sale is invalid.
וְהִלְכְתָא בְּכוּלְּהוּ דְּהָווּ זְבִינֵיהּ זְבִינֵי, וַאֲפִילּוּ בְּשָׂדֶה זוֹ – דְּהָא אִשָּׁה כְּ״שָׂדֶה זוֹ״ דָּמְיָא, וְאָמַר אַמֵּימָר: תַּלְיוּהָ וְקַדֵּישׁ – קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין.
The Gemara concludes: And the halakha in all of these cases is that the sale is valid, and this is so even in the case of a specified field. This can be inferred because the case of a woman forced to accept betrothal is comparable to the case of a specified field, as a specific man is performing the betrothal, and Ameimar says: If a man suspended a woman and betrothed her, his betrothal is valid, despite the fact that she was coerced.
מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּאִשָּׁה וַדַּאי קִדּוּשִׁין לָא הָווּ; הוּא עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן, לְפִיכָךְ עָשׂוּ עִמּוֹ שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן – וְאַפְקְעִינְהוּ רַבָּנַן לְקִידּוּשֵׁיהּ מִינֵּיהּ.
Mar bar Rav Ashi said: In the case of a woman who was forced to accept betrothal, the betrothal is certainly not valid. This man acted improperly; consequently, the Sages acted improperly with him, and the Sages expropriated her betrothal from him.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: תִּינַח דְּקַדֵּישׁ בְּכַסְפָּא, קַדֵּישׁ בְּבִיאָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֲמַר לֵיהּ: שַׁוְּיוּהּ רַבָּנַן לִבְעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת.
Ravina said to Rav Ashi: This works out well in a case where he betrothed his wife with money, as it is possible to say that the Sages expropriated from the possession of its owner the money used for the betrothal, resulting in a retroactive cancellation of the betrothal. But if he betrothed her by means of sexual intercourse, then what is there to say? Rav Ashi said to him: The Sages deemed his sexual intercourse as licentious sexual intercourse, which does not create a bond of betrothal.
טָאבִי תְּלָא לְפָאפִּי אַכִּינָּרָא, וְזַבֵּין. חֲתַם רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אַמּוֹדָעָא, וְאַאַשְׁקָלְתָּא. אָמַר רַב הוּנָא: מַאן דְּחָתֵים אַמּוֹדָעָא – שַׁפִּיר חָתֵים, וּמַאן דְּחָתֵים אַאַשְׁקָלְתָּא – שַׁפִּיר חָתֵים.
§ The Gemara relates: Someone named Tavi suspended another person named Pafi on a kinara and compelled him to sell his field. Rabba bar bar Ḥana signed both on Pafi’s preemptive declaration nullifying the sale (see 40b) and on the bill of sale [ashkalta]. Rav Huna said: The one who signed on the preemptive declaration acted well by signing, and the one who signed on the bill of sale acted well by signing.
מָה נַפְשָׁךְ? אִי מוֹדָעָא – לָא אַשְׁקָלְתָּא, וְאִי אַשְׁקָלְתָּא – לָא מוֹדָעָא! הָכִי קָאָמַר: אִי לָאו מוֹדָעָא, מַאן דְּחָתֵים אַאַשְׁקָלְתָּא – שַׁפִּיר חָתֵים. רַב הוּנָא לְטַעְמֵיהּ – דְּאָמַר רַב הוּנָא: תַּלְיוּהוּ וְזַבֵּין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי.
The Gemara challenges: Whichever way you look at it, Rav Huna’s statement is problematic. If the preemptive declaration is valid, then there is no place for a bill of sale. And if the bill of sale is valid, then there is no place for a preemptive declaration. How can Rav Huna commend signing on both of these mutually exclusive documents? The Gemara explains: This is what Rav Huna is saying: If it were not for his also having signed the preemptive declaration, the one who signed on the bill of sale acted well by signing. In this statement, Rav Huna conforms to his line of reasoning, as Rav Huna says: If one was suspended and thereby coerced to sell a certain item and he sold it, his sale is valid.
אִינִי?! וְהָאָמַר רַב נַחְמָן: הָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ ״אֲמָנָה הָיוּ דְּבָרֵינוּ״ –
The Gemara asks: Is that so that Rabba bar bar Ḥana can, by means of the preemptive declaration, invalidate the bill of sale that he himself signed? But doesn’t Rav Naḥman say: With regard to witnesses who said: Our statement that we signed was a document of trust, i.e., a false promissory note given by one person to another, trusting that he will not make use of it until there is an actual loan,
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש
קיבוץ מגדל עוז, ישראל
A life-changing journey started with a Chanukah family tiyul to Zippori, home of the Sanhedrin 2 years ago and continued with the Syum in Binanei Hauma where I was awed by the energy of 3000 women dedicated to learning daf Yomi. Opening my morning daily with a fresh daf, I am excited with the new insights I find enriching my life and opening new and deeper horizons for me.
Elazar gush etzion, Israel
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
חיפה, ישראל
התחלתי להשתתף בשיעור נשים פעם בשבוע, תכננתי ללמוד רק דפים בודדים, לא האמנתי שאצליח יותר מכך.
לאט לאט נשאבתי פנימה לעולם הלימוד .משתדלת ללמוד כל בוקר ומתחילה את היום בתחושה של מלאות ומתוך התכווננות נכונה יותר.
הלימוד של הדף היומי ממלא אותי בתחושה של חיבור עמוק לעם היהודי ולכל הלומדים בעבר ובהווה.
אפרת, ישראל
התחלתי בסיום הש”ס, יצאתי באורות. נשברתי פעמיים, ובשתיהם הרבנית מישל עודדה להמשיך איפה שכולם בסבב ולהשלים כשאוכל, וכך עשיתי וכיום השלמתי הכל. מדהים אותי שאני לומדת כל יום קצת, אפילו בחדר הלידה, בבידוד או בחו”ל. לאט לאט יותר נינוחה בסוגיות. לא כולם מבינים את הרצון, בפרט כפמניסטית. חשה סיפוק גדול להכיר את המושגים וצורת החשיבה. החלום זה להמשיך ולהתמיד ובמקביל ללמוד איך מהסוגיות נוצרה והתפתחה ההלכה.
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד את הדף היומי מעט אחרי שבני הקטן נולד. בהתחלה בשמיעה ולימוד באמצעות השיעור של הרבנית שפרבר. ובהמשך העזתי וקניתי לעצמי גמרא. מאז ממשיכה יום יום ללמוד עצמאית, ולפעמים בעזרת השיעור של הרבנית, כל יום. כל סיום של מסכת מביא לאושר גדול וסיפוק. הילדים בבית נהיו חלק מהלימוד, אני משתפת בסוגיות מעניינות ונהנית לשמוע את דעתם.
מעלה מכמש, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
עתניאל, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי לפני שנתיים, עם מסכת שבת. בהתחלה ההתמדה היתה קשה אבל בזכות הקורונה והסגרים הצלחתי להדביק את הפערים בשבתות הארוכות, לסיים את מסכת שבת ולהמשיך עם המסכתות הבאות. עכשיו אני מסיימת בהתרגשות רבה את מסכת חגיגה וסדר מועד ומחכה לסדר הבא!
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…
אפרת, ישראל
רבנית מישל הציתה אש התלמוד בלבבות בביניני האומה ואני נדלקתי. היא פתחה פתח ותמכה במתחילות כמוני ואפשרה לנו להתקדם בצעדים נכונים וטובים. הקימה מערך שלם שמסובב את הלומדות בסביבה תומכת וכך נכנסתי למסלול לימוד מעשיר שאין כמוה. הדרן יצר קהילה גדולה וחזקה שמאפשרת התקדמות מכל נקודת מוצא. יש דיבוק לומדות שמחזק את ההתמדה של כולנו. כל פניה ושאלה נענית בזריזות ויסודיות. תודה גם למגי על כל העזרה.
נתניה, ישראל
הצטרפתי ללומדות בתחילת מסכת תענית. ההתרגשות שלי ושל המשפחה היתה גדולה מאוד, והיא הולכת וגוברת עם כל סיום שאני זוכה לו. במשך שנים רבות רציתי להצטרף ומשום מה זה לא קרה… ב”ה מצאתי לפני מספר חודשים פרסום של הדרן, ומיד הצטרפתי והתאהבתי. הדף היומי שינה את חיי ממש והפך כל יום- ליום של תורה. מודה לכן מקרב ליבי ומאחלת לכולנו לימוד פורה מתוך אהבת התורה ולומדיה.
חיספין רמת הגולן, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
חשמונאים, ישראל
. לא תמיד נהניתי מלימוד גמרא כילדה.,בל כהתבגרתי התחלתי לאהוב את זה שוב. התחלתי ללמוד מסכת סוטה בדף היומי לפני כחמש עשרה שנה ואז הפסקתי.הגעתי לסיום הגדול של הדרן לפני שנתיים וזה נתן לי השראה. והתחלתי ללמוד למשך כמה ימים ואז היתה לי פריצת דיסק והפסקתי…עד אלול השנה. אז התחלתי עם מסכת ביצה וב”ה אני מצליחה לעמוד בקצב. המשפחה מאוד תומכת בי ויש כמה שגם לומדים את זה במקביל. אני אוהבת שיש עוגן כל יום.
בית שמש, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי
נשר, ישראל
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
חיפה, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
עתניאל, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
מצפה יריחו, ישראל
התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.
מעלה גלבוע, ישראל
התחלתי ללמוד לפני 4.5 שנים, כשהודיה חברה שלי פתחה קבוצת ווטסאפ ללימוד דף יומי בתחילת מסכת סנהדרין. מאז לימוד הדף נכנס לתוך היום-יום שלי והפך לאחד ממגדירי הזהות שלי ממש.
ירושלים, ישראל
בבא בתרא מח
״יַקְרִיב אֹתוֹ״ – מְלַמֵּד שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ. יָכוֹל בְּעַל כׇּרְחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִרְצוֹנוֹ״. הָא כֵּיצַד? כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר: ״רוֹצֶה אֲנִי״.
With regard to one who pledges to bring a burnt-offering, the verse states: “If his offering be a burnt-offering of the herd, he shall offer it a male without blemish; he shall bring it to the door of the Tent of Meeting, according to his will, before the Lord” (Leviticus 1:3). The seemingly superfluous phrase “he shall offer it” teaches that they can coerce him to bring the offering. One might have thought that it can be offered entirely against his will, by taking it from his possession and sacrificing it. Therefore, the verse states: “According to his will” (Leviticus 1:3). How can these texts be reconciled? They coerce him with various punishments until he says: I want to bring the offering. This seems to prove that consent resulting from coercion is considered to be valid consent. Perhaps this principle can apply to acquisition, as a source for Rav Huna’s ruling.
וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּנִיחָא לֵיהּ דְּתִיהְוֵי לֵיהּ כַּפָּרָה! וְאֶלָּא מִסֵּיפָא: וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בְּגִיטֵּי נָשִׁים – כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר: ״רוֹצֶה אֲנִי״.
The Gemara rejects this proof: But perhaps there it is different, since he is in fact amenable to achieving atonement, despite his earlier statement to the contrary. But rather, prove Rav Huna’s ruling from the latter clause of a mishna (Arakhin 21a): And similarly you find this halakha with bills of divorce, that when the court rules that he must divorce his wife, they coerce him until he says: I want to divorce my wife.
וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּמִצְוָה לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים! אֶלָּא סְבָרָא הוּא – אַגַּב אוּנְסֵיהּ גָּמַר וּמַקְנֵה.
The Gemara rejects this proof as well: But perhaps there it is different, because it is a mitzva to listen to the statement of the Sages. The assumption is that when he is required by the court to divorce his wife, his real desire is to perform the mitzva of listening to the Sages, and therefore he actually wants to divorce her. This does not apply to the case of a transaction performed under duress. Rather, Rav Huna’s ruling does not have a source in a mishna or baraita, but is based on logical reasoning: By means of his being coerced, the seller then willingly decides to sell the field and transfers it.
מוֹתֵיב רַב יְהוּדָה: גֵּט הַמְעוּשֶּׂה; בְּיִשְׂרָאֵל – כָּשֵׁר, וּבְגוֹיִם – פָּסוּל. וּבְגוֹיִם – חוֹבְטִין אוֹתוֹ, וְאוֹמְרִין לוֹ: עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמֵר לָךְ. וְאַמַּאי? הָתָם נָמֵי, נֵימָא: אַגַּב אוּנְסֵיהּ גָּמַר וּמְגָרֵשׁ!
Rav Yehuda raises an objection to Rav Huna’s ruling from a mishna (Gittin 88b): With regard to a bill of divorce that the husband was compelled by the court to write and give his wife, if he was compelled by a Jewish court it is valid, but if he was compelled by gentiles it is not valid. And with regard to gentiles, they may beat him at the request of the Jewish court and say to him: Do what the Jews are telling you, and the divorce would then be valid. The Gemara asks: But why is a bill of divorce compelled by a gentile court invalid? There too, let us say that as a result of his coercion, the husband decides to do what the court says and divorces her.
הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: דְּבַר תּוֹרָה – אֲפִילּוּ בְּגוֹיִם כָּשֵׁר, וּמַה טַּעַם אָמְרוּ בְּגוֹיִים פָּסוּל? כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא כׇּל אַחַת וְאַחַת הוֹלֶכֶת וְתוֹלָה עַצְמָהּ בְּיַד גּוֹי, וּמַפְקַעַת עַצְמָהּ מִיַּד בַּעְלָהּ.
The Gemara answers: In fact that reasoning is correct, as for this reason wasn’t it stated with regard to that mishna that Rav Mesharshiyya says: By Torah law a bill of divorce that the husband was compelled to give, even if he was compelled by gentiles, is valid. And what is the reason the Sages said that if it is compelled by gentiles it is not valid? It is so that each and every woman will not go and through temptation or bribery depend on a gentile to compel her husband to divorce her, and thereby release herself from her husband illegitimately.
מוֹתֵיב רַב הַמְנוּנָא: לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן, וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת – מִקָּחוֹ בָּטֵל. וְאַמַּאי? הָתָם נָמֵי נֵימָא: אַגַּב אוּנְסֵיהּ גְּמַר וּמַקְנֵי!
Rav Hamnuna raises an objection to Rav Huna’s ruling from a mishna (Gittin 55b): If one purchased land from a Sicarius and afterward returned and purchased the same field from the prior owner, his purchase is void, as the prior owner of the field can say that he did not actually intend to sell the field to this buyer. But why is the sale invalid? There too, let us say that by means of his being coerced, the seller then willingly decides to sell the field and transfers it.
הָא אִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ: ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי״, אֲבָל בִּשְׁטָר – קָנָה.
The Gemara answers: In fact that reasoning is correct, as it was stated with regard to that mishna that Rav says: They taught that the purchase from the prior owner after the purchase from a Sicarius is void only when the prior owner said to the buyer at the time of the sale: Go take possession and thereby acquire the field, but did not write a bill of sale. But if the transaction was performed along with a bill of sale being given, the buyer acquires the field.
וְלִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: אַף בִּשְׁטָר נָמֵי לֹא קָנָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? מוֹדֶה שְׁמוּאֵל הֵיכָא דִּיהַב זוּזֵי.
The Gemara asks: And according to Shmuel, who says: He does not acquire the field even if the transaction was performed along with a bill of sale being given, what can be said? The Gemara answers: Shmuel concedes that the sale is valid where the buyer gave money for the field even though the owner sold it under duress, as is the case in the ruling of Rav Huna.
וּלְרַב בִּיבִי, דִּמְסַיֵּים בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: קַרְקַע אֵין לוֹ, מָעוֹת יֵשׁ לוֹ – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? רַב בִּיבִי מֵימְרָא הוּא, וּמֵימְרָא לְרַב הוּנָא לָא סְבִירָא לֵיהּ.
The Gemara asks: And according to Rav Beivai, who concludes that statement of Rav Huna with a comment in the name of Rav Naḥman: The robber does not have rights to the land, but he does have rights to the money that he paid for the land, and the owner has to reimburse him, what can be said? Rav Beivai, who is referring to a case where there was a payment, as the robber is being reimbursed, seems to hold that the sale is invalid even where the robber paid for the field. The Gemara answers: The statement of Rav Beivai is an amoraic statement, not a citation of a tannaitic ruling, and Rav Huna, who is also an amora, does not hold in accordance with that amoraic statement.
אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: תַּלְיוּהוּ וְזַבֵּין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא
Rava says: The halakha is that if one was suspended and thereby coerced to sell a certain item, and he sold it, his sale is valid. And we said that this is the halakha only
בְּ״שָׂדֶה״ סְתָם, אֲבָל בְּ״שָׂדֶה זוֹ״ – לֹא.
in a case where the seller was compelled to sell an unspecified field. Since he had a choice as to which field to sell, the presumption is that he sold it sincerely. But in a case where the one coercing him specified this specific field to be sold, the sale is not valid, as the seller did not decide freely on any aspect of the sale.
וּבְ״שָּׂדֶה זוֹ״ נָמֵי לָא אֲמַרַן – אֶלָּא דְּלָא אַרְצִי זוּזֵי, אֲבָל אַרְצִי זוּזֵי – לָא.
And even in a case where the one coercing him specified this specific field to be sold, we said that the sale is invalid only where the seller did not count [artzei] the money for the field, but if the seller did count the money, then we do not say that the sale is invalid.
וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא הֲוָה לְאִישְׁתְּמוֹטֵי, אֲבָל הֲוָה לֵיהּ לְאִישְׁתְּמוֹטֵי – לָא.
And we said that the sale is invalid in the case of a specified field when money was not counted only where the seller had no way to avoid the coercion. But if the seller had a way to avoid the coercion and did not avoid it, then we do not say that the sale is invalid.
וְהִלְכְתָא בְּכוּלְּהוּ דְּהָווּ זְבִינֵיהּ זְבִינֵי, וַאֲפִילּוּ בְּשָׂדֶה זוֹ – דְּהָא אִשָּׁה כְּ״שָׂדֶה זוֹ״ דָּמְיָא, וְאָמַר אַמֵּימָר: תַּלְיוּהָ וְקַדֵּישׁ – קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין.
The Gemara concludes: And the halakha in all of these cases is that the sale is valid, and this is so even in the case of a specified field. This can be inferred because the case of a woman forced to accept betrothal is comparable to the case of a specified field, as a specific man is performing the betrothal, and Ameimar says: If a man suspended a woman and betrothed her, his betrothal is valid, despite the fact that she was coerced.
מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּאִשָּׁה וַדַּאי קִדּוּשִׁין לָא הָווּ; הוּא עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן, לְפִיכָךְ עָשׂוּ עִמּוֹ שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן – וְאַפְקְעִינְהוּ רַבָּנַן לְקִידּוּשֵׁיהּ מִינֵּיהּ.
Mar bar Rav Ashi said: In the case of a woman who was forced to accept betrothal, the betrothal is certainly not valid. This man acted improperly; consequently, the Sages acted improperly with him, and the Sages expropriated her betrothal from him.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: תִּינַח דְּקַדֵּישׁ בְּכַסְפָּא, קַדֵּישׁ בְּבִיאָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֲמַר לֵיהּ: שַׁוְּיוּהּ רַבָּנַן לִבְעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת.
Ravina said to Rav Ashi: This works out well in a case where he betrothed his wife with money, as it is possible to say that the Sages expropriated from the possession of its owner the money used for the betrothal, resulting in a retroactive cancellation of the betrothal. But if he betrothed her by means of sexual intercourse, then what is there to say? Rav Ashi said to him: The Sages deemed his sexual intercourse as licentious sexual intercourse, which does not create a bond of betrothal.
טָאבִי תְּלָא לְפָאפִּי אַכִּינָּרָא, וְזַבֵּין. חֲתַם רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אַמּוֹדָעָא, וְאַאַשְׁקָלְתָּא. אָמַר רַב הוּנָא: מַאן דְּחָתֵים אַמּוֹדָעָא – שַׁפִּיר חָתֵים, וּמַאן דְּחָתֵים אַאַשְׁקָלְתָּא – שַׁפִּיר חָתֵים.
§ The Gemara relates: Someone named Tavi suspended another person named Pafi on a kinara and compelled him to sell his field. Rabba bar bar Ḥana signed both on Pafi’s preemptive declaration nullifying the sale (see 40b) and on the bill of sale [ashkalta]. Rav Huna said: The one who signed on the preemptive declaration acted well by signing, and the one who signed on the bill of sale acted well by signing.
מָה נַפְשָׁךְ? אִי מוֹדָעָא – לָא אַשְׁקָלְתָּא, וְאִי אַשְׁקָלְתָּא – לָא מוֹדָעָא! הָכִי קָאָמַר: אִי לָאו מוֹדָעָא, מַאן דְּחָתֵים אַאַשְׁקָלְתָּא – שַׁפִּיר חָתֵים. רַב הוּנָא לְטַעְמֵיהּ – דְּאָמַר רַב הוּנָא: תַּלְיוּהוּ וְזַבֵּין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי.
The Gemara challenges: Whichever way you look at it, Rav Huna’s statement is problematic. If the preemptive declaration is valid, then there is no place for a bill of sale. And if the bill of sale is valid, then there is no place for a preemptive declaration. How can Rav Huna commend signing on both of these mutually exclusive documents? The Gemara explains: This is what Rav Huna is saying: If it were not for his also having signed the preemptive declaration, the one who signed on the bill of sale acted well by signing. In this statement, Rav Huna conforms to his line of reasoning, as Rav Huna says: If one was suspended and thereby coerced to sell a certain item and he sold it, his sale is valid.
אִינִי?! וְהָאָמַר רַב נַחְמָן: הָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ ״אֲמָנָה הָיוּ דְּבָרֵינוּ״ –
The Gemara asks: Is that so that Rabba bar bar Ḥana can, by means of the preemptive declaration, invalidate the bill of sale that he himself signed? But doesn’t Rav Naḥman say: With regard to witnesses who said: Our statement that we signed was a document of trust, i.e., a false promissory note given by one person to another, trusting that he will not make use of it until there is an actual loan,
