רוצה להקדיש לימוד?
בבא בתרא נד
דִּשְׁדָא לִיפְתָּא בֵּי פִילֵי דְּאַרְעָא דְגֵר – לָא הָוֵי חֲזָקָה. מַאי טַעְמָא? בְּעִידָּנָא דִּשְׁדָא – לָא הָוֵי שְׁבָחָא, הַשְׁתָּא דְּקָא שָׁבַח – מִמֵּילָא קָא שָׁבַח.
who threw turnip seeds in the crevices [filei] of the land of a convert who died without heirs, it is not sufficient to take possession. What is the reason for this? As at the time that he threw the seeds there was no enhancement to the value of the field. Now that the turnips have grown and the value of the field is enhanced, it is enhanced by itself.
אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּפָשַׁח דִּיקְלָא; אַדַּעְתָּא דְּדִיקְלָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְחֵיוָתָא – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? שְׁקַל מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא – אַדַּעְתָּא דְּדִיקְלָא. כּוֹלָּא מֵחַד גִּיסָא – אַדַּעְתָּא דְחֵיוָתָא.
The Gemara records a series of rulings with regard to taking possession of land. Shmuel says: With regard to this one who cuts the branches of a palm tree, if he had in mind the acquisition of the palm tree, he has acquired it; but if he had in mind the benefit of the animals, to feed his animals the branches, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he took branches from this side and from that side, he had in mind the acquisition of the palm tree, as this assists the growth of the tree; but if the branches that he took were all from one side, he had in mind the benefit of the animals.
וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּזָכֵי זִיכְיָא; אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְצִיבֵי – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? שְׁקַל רַבְרְבֵי וְזוּטְרֵי – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא, שְׁקַל רַבְרְבֵי וּשְׁבַק זוּטְרֵי – אַדַּעְתָּא דְצִיבֵי.
And Shmuel says with regard to this one who clears [dezakkei zikheya] a field of trees, if he had in mind the improvement of the field, to prepare it for plowing, he has acquired it; but if he had in mind the collection of the wood, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he took large and small pieces of wood, he had in mind the improvement of the field; however, if he took the large pieces of wood but left the small ones, he had in mind the collection of the wood.
וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּאתָקֵיל תִּיקְלָא; אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְבֵי דָרֵי – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? שְׁקַל מוּלְיָא וּשְׁדָא בְּנַצָּא – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא. מוּלְיָא בְּמוּלְיָא וְנַצָּא בְּנַצָּא – אַדַּעְתָּא דְבֵי דָרֵי.
And Shmuel says with regard to this one who removes protuberances and levels the ground, if he had in mind the improvement of the field, to prepare it for plowing, he has acquired it; but if he had in mind the conversion of the field into a threshing floor, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he took a mound and threw it in a ditch, thereby leveling both areas, he had in mind the improvement of the field; but if he leveled the ground with a mound in the place of a mound and a ditch in the place of a ditch, expanding each area but leaving the field as a whole uneven, he had in mind the conversion of the field into a threshing floor.
וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּפָתַח מַיָּא בְּאַרְעָא; אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְכַוְורֵי – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? פָּתַח תְּרֵי בָבֵי, חַד מְעַיֵּיל וְחַד מַפֵּיק – אַדַּעְתָּא דְכַוְורֵי. חַד בָּבָא – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא.
And Shmuel says with regard to this one who opened a blockage and enabled water to enter into a section of land, if he had in mind the improvement of the field, to irrigate it, he has acquired it; but if he had in mind the catching of the fish, i.e., to enable the water to flow in so that he could catch the fish therein, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he opened two gates, one bringing in the water and one taking out the water, this indicates that he had in mind the catching of the fish, as the water will flow out of the field, giving him the means to catch the fish; but if he opened only one gate, this indicates that he had in mind the improvement of the field.
הָהִיא אִיתְּתָא דַּאֲכַלָה דִּיקְלָא בְּתַפְשִׁיחָא, תְּלֵיסַר שְׁנִין. אֲתָא הָהוּא [גַּבְרָא], רָפֵיק תּוּתֵיהּ פּוּרְתָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּלֵוִי, וְאָמְרִי לַהּ קַמֵּיהּ דְּמָר עוּקְבָא, אוֹקְמֵיהּ בִּידֵיהּ. אֲתַאי קָא צָוְוחָא קַמֵּיהּ, אֲמַר לַהּ: מַאי אֶעֱבֵיד לָךְ, דְּלָא אַחְזֵיקְתְּ כִּדְמַחְזְקִי אִינָשֵׁי.
The Gemara relates: There was a certain woman who profited from an ownerless palm tree by cutting its branches for thirteen years. Another then came and plowed beneath it a bit. The case came before Levi, and some say that it came before Mar Ukva, who established the property in the possession of the one who plowed. The woman came and shouted before him, protesting the perceived injustice of his ruling. Mar Ukva said to her: What can I do for you, as you did not take possession of the property in the manner that people take possession?
אָמַר רַב: הַצָּר צוּרָה בְּנִכְסֵי הַגֵּר – קָנָה; דְּרַב לָא קָנֵי לְגִנְּתָא דְּבֵי רַב, אֶלָּא בְּצוּרְתָּא.
Rav says: One who draws an image, e.g., he paints an image on the wall, on the property of a convert who died without heirs has acquired it, as Rav himself acquired the garden of the house of Rav, which had been ownerless property, only by drawing an image.
אִיתְּמַר: שָׂדֶה הַמְסוּיֶּימֶת בִּמְצָרֶיהָ – אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כֵּיוָן שֶׁהִכִּישׁ בָּהּ מַכּוֹשׁ אֶחָד – קָנָה כּוּלָּהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא מְקוֹם מַכּוֹשׁוֹ בִּלְבַד.
§ It was stated: With regard to a field that is defined by its boundaries, i.e., it has clearly demarcated boundaries on all sides, Rav Huna says that Rav says: Once he struck the land with a hoe one time, he acquired the entire property. And Shmuel says that he has acquired only the place that he struck with the hoe.
וְשֶׁאֵינָהּ מְסוּיֶּימֶת בִּמְצָרֶיהָ, עַד כַּמָּה? אָמַר רַב פָּפָּא: כִּדְאָזֵיל תַּיָּירָא דְשׁוֹרֵי וְהָדַר.
And if it is not defined by its boundaries, up to how much of the field is acquired by one strike of the hoe? Rav Pappa said: He acquires as far as an ox driver goes and returns, i.e., the size of a standard furrow, beginning where the hoe entered the ground.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: נִכְסֵי גּוֹי הֲרֵי הֵן כְּמִדְבָּר, כׇּל הַמַּחְזִיק בָּהֶן זָכָה בָּהֶן. מַאי טַעְמָא? גּוֹי – מִכִּי מָטוּ זוּזֵי לִידֵיהּ אִסְתַּלַּק לֵיהּ, יִשְׂרָאֵל לָא קָנֵי עַד דְּמָטֵי שְׁטָרָא לִידֵיהּ. הִלְכָּךְ הֲרֵי הֵן כְּמִדְבָּר, וְכׇל הַמַּחְזִיק בָּהֶן זָכָה בָּהֶן.
§ Rav Yehuda says that Shmuel says: With regard to the property of a gentile that was sold to a Jew for money, it is ownerless like a desert until the purchaser performs an act of acquisition; anyone who takes possession of it in the interim has acquired it. What is the reason for this? The gentile relinquishes ownership of it from the moment when the money reaches his hand, while the Jew who purchased it does not acquire it until the deed reaches his hand. Therefore, in the period of time between the giving of the money and the receiving of the deed, the property is like a desert, and anyone who takes possession of it has acquired it.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי?! וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא; וּמַלְכָּא אָמַר: לָא לִיקְנֵי אַרְעָא אֶלָּא בְּאִיגַּרְתָּא! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא יָדַעְנָא; עוֹבָדָא הֲוָה בְּדוּרָא דְרָעֲוָתָא, בְּיִשְׂרָאֵל דִּזְבַן אַרְעָא מִגּוֹי, וַאֲתָא יִשְׂרָאֵל אַחֲרִינָא רָפֵיק בָּהּ פּוּרְתָּא; אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, אוֹקְמַהּ בִּידָא דְּשֵׁנִי.
Abaye said to Rav Yosef: Did Shmuel actually say this? But doesn’t Shmuel say that the law of the kingdom is the law, i.e., the halakha obligates Jews to observe the laws of the locale in which they reside, and the king said that land may not be acquired without a document? Therefore, taking possession should not be effective for acquisition. Rav Yosef said to him: I do not know how to reconcile this contradiction, but there was an incident in the village of Dura that was founded by shepherds, where there was a Jew who purchased land from a gentile by giving money, and in the interim another Jew came and plowed it a bit. The two Jews came before Rav Yehuda for a ruling, and he established the property in the possession of the second individual. This accords with the ruling of Shmuel that the property is ownerless until a Jew performs an act of acquisition.
אֲמַר לֵיהּ: דּוּרָא דְרָעֲוָתָא קָאָמְרַתְּ?! הָתָם בָּאגֵי מִטַּמְּרִי הֲווֹ – דְּאִינְהוּ גּוּפַיְיהוּ לָא הֲווֹ יָהֲבִי טַסְקָא לְמַלְכָּא, וּמַלְכָּא אֲמַר: מַאן דְּיָהֵיב טַסְקָא, לֵיכוֹל אַרְעָא.
Abaye said to him: Are you saying that the incident occurred in Dura that was founded by shepherds? Proof cannot be brought from that case, as there the fields were concealed, since the owners of fields would not pay the land tax [taska] to the king, and the king says that one who pays land tax may profit from the field. Therefore, in that case, the gentile who sold the property did not actually own it, and consequently by the laws of the kingdom could not sell it. The one who took possession of the property acquired it in accordance with the law of the kingdom, as he committed to pay the land tax. Elsewhere, one would not acquire the field until he received a deed of sale from the gentile.
רַב הוּנָא זְבֵן אַרְעָא מִגּוֹי, אֲתָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר רָפֵיק בַּהּ פּוּרְתָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אוֹקְמַהּ בִּידֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ? דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: נִכְסֵי גּוֹי הֲרֵי הֵן כְּמִדְבָּר, וְכׇל הַמַּחְזִיק בָּהֶם זָכָה?
The Gemara relates: Rav Huna purchased land from a gentile. Another Jew came and plowed it slightly. Rav Huna and that Jew came before Rav Naḥman, who established the property in the possession of the latter. Rav Huna said to Rav Naḥman: What are you thinking in issuing this ruling? Is it because Shmuel says that the property of a gentile is like a desert, and anyone who takes possession of it has acquired it?
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
אני לומדת גמרא כעשור במסגרות שונות, ואת הדף היומי התחלתי כשחברה הציעה שאצטרף אליה לסיום בבנייני האומה. מאז אני לומדת עם פודקסט הדרן, משתדלת באופן יומי אך אם לא מספיקה, מדביקה פערים עד ערב שבת. בסבב הזה הלימוד הוא "ממעוף הציפור”, מקשיבה במהירות מוגברת תוך כדי פעילויות כמו בישול או נהיגה, וכך רוכשת היכרות עם הסוגיות ואופן ניתוחם על ידי חז”ל. בע”ה בסבב הבא, ואולי לפני, אצלול לתוכו באופן מעמיק יותר.
רמת גן, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.
קרית גת, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
ירושלים, ישראל
הצטרפתי ללומדות בתחילת מסכת תענית. ההתרגשות שלי ושל המשפחה היתה גדולה מאוד, והיא הולכת וגוברת עם כל סיום שאני זוכה לו. במשך שנים רבות רציתי להצטרף ומשום מה זה לא קרה… ב”ה מצאתי לפני מספר חודשים פרסום של הדרן, ומיד הצטרפתי והתאהבתי. הדף היומי שינה את חיי ממש והפך כל יום- ליום של תורה. מודה לכן מקרב ליבי ומאחלת לכולנו לימוד פורה מתוך אהבת התורה ולומדיה.
חיספין רמת הגולן, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש
קיבוץ מגדל עוז, ישראל
A life-changing journey started with a Chanukah family tiyul to Zippori, home of the Sanhedrin 2 years ago and continued with the Syum in Binanei Hauma where I was awed by the energy of 3000 women dedicated to learning daf Yomi. Opening my morning daily with a fresh daf, I am excited with the new insights I find enriching my life and opening new and deeper horizons for me.
Elazar gush etzion, Israel
התחלתי מעט לפני תחילת הסבב הנוכחי. אני נהנית מהאתגר של להמשיך להתמיד, מרגעים של "אהה, מפה זה הגיע!” ומהאתגר האינטלקטואלי
לוד, ישראל
התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…
ירוחם, ישראל
התחלתי לפני 8 שנים במדרשה. לאחרונה סיימתי מסכת תענית בלמידה עצמית ועכשיו לקראת סיום מסכת מגילה.
רעננה, ישראל
רבנית מישל הציתה אש התלמוד בלבבות בביניני האומה ואני נדלקתי. היא פתחה פתח ותמכה במתחילות כמוני ואפשרה לנו להתקדם בצעדים נכונים וטובים. הקימה מערך שלם שמסובב את הלומדות בסביבה תומכת וכך נכנסתי למסלול לימוד מעשיר שאין כמוה. הדרן יצר קהילה גדולה וחזקה שמאפשרת התקדמות מכל נקודת מוצא. יש דיבוק לומדות שמחזק את ההתמדה של כולנו. כל פניה ושאלה נענית בזריזות ויסודיות. תודה גם למגי על כל העזרה.
נתניה, ישראל
התחלתי כשהייתי בחופש, עם הפרסומים על תחילת המחזור, הסביבה קיבלה את זה כמשהו מתמיד ומשמעותי ובהערכה, הלימוד זה עוגן יציב ביום יום, יש שבועות יותר ויש שפחות אבל זה משהו שנמצא שם אמין ובעל משמעות בחיים שלי….
גמזו, ישראל
"התחלתי ללמוד דף יומי במחזור הזה, בח’ בטבת תש””ף. לקחתי על עצמי את הלימוד כדי ליצור תחום של התמדה יומיומית בחיים, והצטרפתי לקבוצת הלומדים בבית הכנסת בכפר אדומים. המשפחה והסביבה מתפעלים ותומכים.
בלימוד שלי אני מתפעלת בעיקר מכך שכדי ללמוד גמרא יש לדעת ולהכיר את כל הגמרא. זו מעין צבת בצבת עשויה שהיא עצומה בהיקפה.”
כפר אדומים, ישראל
התחלתי לפני כמה שנים אבל רק בסבב הזה זכיתי ללמוד יום יום ולסיים מסכתות
רעננה, ישראל
הצטרפתי ללומדות בתחילת מסכת תענית. ההתרגשות שלי ושל המשפחה היתה גדולה מאוד, והיא הולכת וגוברת עם כל סיום שאני זוכה לו. במשך שנים רבות רציתי להצטרף ומשום מה זה לא קרה… ב”ה מצאתי לפני מספר חודשים פרסום של הדרן, ומיד הצטרפתי והתאהבתי. הדף היומי שינה את חיי ממש והפך כל יום- ליום של תורה. מודה לכן מקרב ליבי ומאחלת לכולנו לימוד פורה מתוך אהבת התורה ולומדיה.
חיספין רמת הגולן, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
עתניאל, ישראל
A friend in the SF Bay Area said in Dec 2019 that she might start listening on her morning drive to work. I mentioned to my husband and we decided to try the Daf when it began in Jan 2020 as part of our preparing to make Aliyah in the summer.
ירושלים, Israel
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
מצפה יריחו, ישראל
ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..
ירושלים, ישראל
בבא בתרא נד
דִּשְׁדָא לִיפְתָּא בֵּי פִילֵי דְּאַרְעָא דְגֵר – לָא הָוֵי חֲזָקָה. מַאי טַעְמָא? בְּעִידָּנָא דִּשְׁדָא – לָא הָוֵי שְׁבָחָא, הַשְׁתָּא דְּקָא שָׁבַח – מִמֵּילָא קָא שָׁבַח.
who threw turnip seeds in the crevices [filei] of the land of a convert who died without heirs, it is not sufficient to take possession. What is the reason for this? As at the time that he threw the seeds there was no enhancement to the value of the field. Now that the turnips have grown and the value of the field is enhanced, it is enhanced by itself.
אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּפָשַׁח דִּיקְלָא; אַדַּעְתָּא דְּדִיקְלָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְחֵיוָתָא – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? שְׁקַל מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא – אַדַּעְתָּא דְּדִיקְלָא. כּוֹלָּא מֵחַד גִּיסָא – אַדַּעְתָּא דְחֵיוָתָא.
The Gemara records a series of rulings with regard to taking possession of land. Shmuel says: With regard to this one who cuts the branches of a palm tree, if he had in mind the acquisition of the palm tree, he has acquired it; but if he had in mind the benefit of the animals, to feed his animals the branches, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he took branches from this side and from that side, he had in mind the acquisition of the palm tree, as this assists the growth of the tree; but if the branches that he took were all from one side, he had in mind the benefit of the animals.
וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּזָכֵי זִיכְיָא; אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְצִיבֵי – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? שְׁקַל רַבְרְבֵי וְזוּטְרֵי – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא, שְׁקַל רַבְרְבֵי וּשְׁבַק זוּטְרֵי – אַדַּעְתָּא דְצִיבֵי.
And Shmuel says with regard to this one who clears [dezakkei zikheya] a field of trees, if he had in mind the improvement of the field, to prepare it for plowing, he has acquired it; but if he had in mind the collection of the wood, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he took large and small pieces of wood, he had in mind the improvement of the field; however, if he took the large pieces of wood but left the small ones, he had in mind the collection of the wood.
וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּאתָקֵיל תִּיקְלָא; אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְבֵי דָרֵי – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? שְׁקַל מוּלְיָא וּשְׁדָא בְּנַצָּא – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא. מוּלְיָא בְּמוּלְיָא וְנַצָּא בְּנַצָּא – אַדַּעְתָּא דְבֵי דָרֵי.
And Shmuel says with regard to this one who removes protuberances and levels the ground, if he had in mind the improvement of the field, to prepare it for plowing, he has acquired it; but if he had in mind the conversion of the field into a threshing floor, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he took a mound and threw it in a ditch, thereby leveling both areas, he had in mind the improvement of the field; but if he leveled the ground with a mound in the place of a mound and a ditch in the place of a ditch, expanding each area but leaving the field as a whole uneven, he had in mind the conversion of the field into a threshing floor.
וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּפָתַח מַיָּא בְּאַרְעָא; אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְכַוְורֵי – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? פָּתַח תְּרֵי בָבֵי, חַד מְעַיֵּיל וְחַד מַפֵּיק – אַדַּעְתָּא דְכַוְורֵי. חַד בָּבָא – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא.
And Shmuel says with regard to this one who opened a blockage and enabled water to enter into a section of land, if he had in mind the improvement of the field, to irrigate it, he has acquired it; but if he had in mind the catching of the fish, i.e., to enable the water to flow in so that he could catch the fish therein, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he opened two gates, one bringing in the water and one taking out the water, this indicates that he had in mind the catching of the fish, as the water will flow out of the field, giving him the means to catch the fish; but if he opened only one gate, this indicates that he had in mind the improvement of the field.
הָהִיא אִיתְּתָא דַּאֲכַלָה דִּיקְלָא בְּתַפְשִׁיחָא, תְּלֵיסַר שְׁנִין. אֲתָא הָהוּא [גַּבְרָא], רָפֵיק תּוּתֵיהּ פּוּרְתָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּלֵוִי, וְאָמְרִי לַהּ קַמֵּיהּ דְּמָר עוּקְבָא, אוֹקְמֵיהּ בִּידֵיהּ. אֲתַאי קָא צָוְוחָא קַמֵּיהּ, אֲמַר לַהּ: מַאי אֶעֱבֵיד לָךְ, דְּלָא אַחְזֵיקְתְּ כִּדְמַחְזְקִי אִינָשֵׁי.
The Gemara relates: There was a certain woman who profited from an ownerless palm tree by cutting its branches for thirteen years. Another then came and plowed beneath it a bit. The case came before Levi, and some say that it came before Mar Ukva, who established the property in the possession of the one who plowed. The woman came and shouted before him, protesting the perceived injustice of his ruling. Mar Ukva said to her: What can I do for you, as you did not take possession of the property in the manner that people take possession?
אָמַר רַב: הַצָּר צוּרָה בְּנִכְסֵי הַגֵּר – קָנָה; דְּרַב לָא קָנֵי לְגִנְּתָא דְּבֵי רַב, אֶלָּא בְּצוּרְתָּא.
Rav says: One who draws an image, e.g., he paints an image on the wall, on the property of a convert who died without heirs has acquired it, as Rav himself acquired the garden of the house of Rav, which had been ownerless property, only by drawing an image.
אִיתְּמַר: שָׂדֶה הַמְסוּיֶּימֶת בִּמְצָרֶיהָ – אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כֵּיוָן שֶׁהִכִּישׁ בָּהּ מַכּוֹשׁ אֶחָד – קָנָה כּוּלָּהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא מְקוֹם מַכּוֹשׁוֹ בִּלְבַד.
§ It was stated: With regard to a field that is defined by its boundaries, i.e., it has clearly demarcated boundaries on all sides, Rav Huna says that Rav says: Once he struck the land with a hoe one time, he acquired the entire property. And Shmuel says that he has acquired only the place that he struck with the hoe.
וְשֶׁאֵינָהּ מְסוּיֶּימֶת בִּמְצָרֶיהָ, עַד כַּמָּה? אָמַר רַב פָּפָּא: כִּדְאָזֵיל תַּיָּירָא דְשׁוֹרֵי וְהָדַר.
And if it is not defined by its boundaries, up to how much of the field is acquired by one strike of the hoe? Rav Pappa said: He acquires as far as an ox driver goes and returns, i.e., the size of a standard furrow, beginning where the hoe entered the ground.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: נִכְסֵי גּוֹי הֲרֵי הֵן כְּמִדְבָּר, כׇּל הַמַּחְזִיק בָּהֶן זָכָה בָּהֶן. מַאי טַעְמָא? גּוֹי – מִכִּי מָטוּ זוּזֵי לִידֵיהּ אִסְתַּלַּק לֵיהּ, יִשְׂרָאֵל לָא קָנֵי עַד דְּמָטֵי שְׁטָרָא לִידֵיהּ. הִלְכָּךְ הֲרֵי הֵן כְּמִדְבָּר, וְכׇל הַמַּחְזִיק בָּהֶן זָכָה בָּהֶן.
§ Rav Yehuda says that Shmuel says: With regard to the property of a gentile that was sold to a Jew for money, it is ownerless like a desert until the purchaser performs an act of acquisition; anyone who takes possession of it in the interim has acquired it. What is the reason for this? The gentile relinquishes ownership of it from the moment when the money reaches his hand, while the Jew who purchased it does not acquire it until the deed reaches his hand. Therefore, in the period of time between the giving of the money and the receiving of the deed, the property is like a desert, and anyone who takes possession of it has acquired it.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי?! וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא; וּמַלְכָּא אָמַר: לָא לִיקְנֵי אַרְעָא אֶלָּא בְּאִיגַּרְתָּא! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא יָדַעְנָא; עוֹבָדָא הֲוָה בְּדוּרָא דְרָעֲוָתָא, בְּיִשְׂרָאֵל דִּזְבַן אַרְעָא מִגּוֹי, וַאֲתָא יִשְׂרָאֵל אַחֲרִינָא רָפֵיק בָּהּ פּוּרְתָּא; אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, אוֹקְמַהּ בִּידָא דְּשֵׁנִי.
Abaye said to Rav Yosef: Did Shmuel actually say this? But doesn’t Shmuel say that the law of the kingdom is the law, i.e., the halakha obligates Jews to observe the laws of the locale in which they reside, and the king said that land may not be acquired without a document? Therefore, taking possession should not be effective for acquisition. Rav Yosef said to him: I do not know how to reconcile this contradiction, but there was an incident in the village of Dura that was founded by shepherds, where there was a Jew who purchased land from a gentile by giving money, and in the interim another Jew came and plowed it a bit. The two Jews came before Rav Yehuda for a ruling, and he established the property in the possession of the second individual. This accords with the ruling of Shmuel that the property is ownerless until a Jew performs an act of acquisition.
אֲמַר לֵיהּ: דּוּרָא דְרָעֲוָתָא קָאָמְרַתְּ?! הָתָם בָּאגֵי מִטַּמְּרִי הֲווֹ – דְּאִינְהוּ גּוּפַיְיהוּ לָא הֲווֹ יָהֲבִי טַסְקָא לְמַלְכָּא, וּמַלְכָּא אֲמַר: מַאן דְּיָהֵיב טַסְקָא, לֵיכוֹל אַרְעָא.
Abaye said to him: Are you saying that the incident occurred in Dura that was founded by shepherds? Proof cannot be brought from that case, as there the fields were concealed, since the owners of fields would not pay the land tax [taska] to the king, and the king says that one who pays land tax may profit from the field. Therefore, in that case, the gentile who sold the property did not actually own it, and consequently by the laws of the kingdom could not sell it. The one who took possession of the property acquired it in accordance with the law of the kingdom, as he committed to pay the land tax. Elsewhere, one would not acquire the field until he received a deed of sale from the gentile.
רַב הוּנָא זְבֵן אַרְעָא מִגּוֹי, אֲתָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר רָפֵיק בַּהּ פּוּרְתָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אוֹקְמַהּ בִּידֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ? דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: נִכְסֵי גּוֹי הֲרֵי הֵן כְּמִדְבָּר, וְכׇל הַמַּחְזִיק בָּהֶם זָכָה?
The Gemara relates: Rav Huna purchased land from a gentile. Another Jew came and plowed it slightly. Rav Huna and that Jew came before Rav Naḥman, who established the property in the possession of the latter. Rav Huna said to Rav Naḥman: What are you thinking in issuing this ruling? Is it because Shmuel says that the property of a gentile is like a desert, and anyone who takes possession of it has acquired it?
