מובאים מקורות תנאיים נוספים כדי להוכיח את דעתו של רב הונא שאם החלקים הפגומים המעורבים בתוצרת הם מעבר לאחוז המותר, הקונה יכול לדרוש פיצוי על הכמות כולה. אולם, כל השוואה נדחית והגמרא מסבירה מדוע כל מקרה שונה מהמקרה אליו התייחס רב הונא.
המשנה מביאה מקרה של אדם שמכר יין ממרתף. מהו בדיוק המקרה ובאיזו לשון השתמשו לגבי התחייבות המוכר לספק את היין – האם היה זה "מרתף של יין”, "מרתף זה של יין” או "מרתף זה”? מברייתא המפרטת את הדין בכל אחת משלוש האפשרויות הללו, נראה כי המשנה אינה יכולה להתייחס לאף אחת מהאפשרויות. הגמרא מציעה שתי תשובות שונות, השנייה מבוססת על גרסה אחרת של הברייתא שהביא רב זביד. תשובות אלו נדונות ומפורשות מחדש כדי להתאים למשנה ואחת לשנייה.
איזו ברכה מברכים על יין שנמכר בחנויות, כלומר יין שהחל להפוך לחומץ – יש אומרים "בורא פרי הגפן” ויש אומרים "שהכל”.
