הלימוד השבוע מוקדש ע”י דינה בקר לרפואת ראובן אפריים בן שושנה.
הדף היום מוקדש ע”י אילנה קרמייר לעילוי נשמת אביה משה יהודה בן הרב בנימין וחיה צפורה וע”י אירה ונתניה סלומוביץ לעילוי נשמת הרב שלמה סלומוביץ בן הרב דב צבי ומאשה.
בכור בהמה ניתן לכהן והוא חייב להביא כקרבן. אך אם נופל בו מום, הוא יכול לשחוט ולאכול בלי הקרבה. לאחר החרבן, שחיטת בכור מותרת רק לאחר שיפול בו מום. ורק חכם יכול לקבוע שיש בו מום המתירו לשחיטה. אם בכור נפל לבור ביום טוב, האם מותר למומחה לרדת לבור לבדוק אם יש בו מום (שהיה שם כבר שמערב יום טוב) ואז יהיה אפשר להעלותו בכדי לשוחטו. זה מחלוקת בין ר’ יהודה ור’ שמעון. ר’ משעון בן מנסיא מסביר לפי שיטת ר’ שמעון שיש שלושה מקרים בקשר לבכור וכל אחד עם דין אחר. רבה בר רב הונא מבין שבמקרה אחד, אסור לשחוט אפילו בדיעבד, במקרה אחר, אסור לכתחילה אבל מותר בדיעבד, ובשלישית, מותר אפילו בדיעבד. מקשים עליו ודוחים את דבריו מברייתא שנשנה בארץ ישראל. הלל שאל את רבא אם יש מוקצה לחצי שבת – שאם משהו היה ראוי בתחילת שבת ואז לא היה ראוי ואז שוב היה ראוי, האם מחשב מוקצה לכל השבת או לא? הגמרא מביאה כמה מקורות בכדי להגיע לתשובה אך ללא הצלחה.
