מאיפה יש ללמוד ניסוך המים בסוכות מן התורה? או האם זה הכלל לא בתורה אלא הלכה למשה מסיני? במשנה בסוכה נאמר שאנו מחוייבים בניסוף המים כל שבעת הימים של סוכות. לאיזה דעה בברייתא בנושא הזכרת גשמים אז תואם? נראה שזה לא תואם אף שיטה. האם רבי יהושע שמצוטט על ידי רבי יהודה בברייתא (מתחילים רק במוסף של שמיני עצרת) אותו רבי יהושע המוזכר גם בברייתא (מתחילים בשמיני עצרת)? הם מסיקים שזה לא אותו ר’ יהושע כי הדעות אינן תואמות – למה לרבי יהושע ימתין עד מוסף? טל ורוחות וגם עננים הם לא דומים לגשמים כי הם תמיד נמצאים בטבע ואין "עצירות” של הקב”ה ולכן לא חייבים להזכיר דברים אלו בתפילותינו. הגמרא מקשה על האמירות האלו כי באמת נשמע שהם כן נעצרים. מביאים כל מיני מימרות על דברים שטובים לגשמים כגון רוח לאחר הגשם, שמש לאחר הגשם, שלג, וכו’. וגם דברים שמזיקים אם באים לאחר הגשמים.
רוצה להקדיש לימוד?
תענית ג
אִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה — נֵימָא כְּווֹתֵיהּ! קָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא: כִּי כְּתִיב נִיסּוּךְ יַתִּירָא — בְּשִׁשִּׁי הוּא דִּכְתִיב.
The Gemara objects: If Rabbi Akiva holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira with regard to this derivation, let him say that it is in accordance with his ruling that one begins mentioning rain from the second day of Sukkot, not the sixth day. The Gemara answers: Rabbi Akiva holds that when that extra reference to libation is written in the verse, it is with regard to the sixth day that it is written. In other words, it is the plural phrase: “Its libations [unsakheha]” (Numbers 29:31), which appears on the sixth day, that directly indicates that one must perform more than one libation, while the other two superfluous letters merely serve to teach that this second libation must be of water, not wine. Therefore, the additional libation is performed on the sixth day.
תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה׳״, בִּשְׁנֵי נִיסּוּכִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד נִיסּוּךְ הַמַּיִם וְאֶחָד נִיסּוּךְ הַיַּיִן. אֵימָא תַּרְוַיְיהוּ דְּחַמְרָא! אִם כֵּן, לִכְתּוֹב קְרָא אוֹ ״הַסֵּךְ הֶסֶךְ״, אוֹ ״נַסֵּךְ נֶסֶךְ״, מַאי ״הַסֵּךְ נֶסֶךְ״ — שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: חַד דְּמַיָּא וְחַד דְּחַמְרָא.
§ It is taught in a baraita that Rabbi Natan says: “In the Sanctuary you shall pour out a libation [hassekh nesekh] of strong drink to the Lord” (Numbers 28:7). The Torah states the term for libation twice, which indicates that the verse is speaking of two libations: One is the water libation and the other one is the wine libation. The Gemara asks: Why not say that both libations are of wine? The Gemara answers: If so, let the verse write either hassekh hessekh or nassekh nesekh, with the same prefix each time. What is the meaning of the varied formulation: “Hassekh nesekh”? Learn from this that one libation is of water and the other one is of wine.
אֶלָּא, הָא דִּתְנַן: נִיסּוּךְ הַמַּיִם כׇּל שִׁבְעָה, מַנִּי? אִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — נֵימָא חַד יוֹמָא, אִי רַבִּי עֲקִיבָא — תְּרֵי יוֹמֵי, אִי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה — שִׁיתָּא יוֹמֵי!
The Gemara asks: However, what about that which we learned in a mishna (Sukka 42b): The water libation is performed all seven days of Sukkot. Who is the author of this mishna? If you say it is Rabbi Yehoshua, let us say that this ritual is performed only one day, the Eighth Day of Assembly. If it is Rabbi Akiva, the mishna should state two days, the sixth and the seventh Festival days. If it is Rabbi Yehuda ben Beteira, the mishna should say that the water libation is performed on six days, from the second day of Sukkot onward.
לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה הִיא, וּסְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּמַתְנִיתִין. דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּלּוֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כׇּל שְׁמוֹנָה. וּמַפֵּיק רִאשׁוֹן וּמְעַיֵּיל שְׁמִינִי.
The Gemara answers: Actually, the ruling of the mishna is that of Rabbi Yehuda ben Beteira, and he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as stated in a mishna. As we learned in a mishna (Sukka 48b) that Rabbi Yehuda says: He would pour with a utensil that held a log of water all eight days of Sukkot, which includes the Eighth Day of Assembly. And Rabbi Yehuda ben Beteira removes the first day from this obligation and includes the eighth, which results in seven days of water libations.
וּמַאי שְׁנָא רִאשׁוֹן דְּלָא, דְּכִי רְמִיזִי מַיִם — בְּשֵׁנִי הוּא דִּרְמִיזִי; שְׁמִינִי נָמֵי, כִּי רְמִיזִי מַיִם — בִּשְׁבִיעִי הוּא דִּרְמִיזִי!
The Gemara asks: And what is different about the first day, that the water libation is not performed on that day, according to the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira? Is the reason that when the Torah alludes to water, it is on the second day that it alludes to this libation? If so, one should not bring the libation on the eighth day either, because when the Torah alludes to water for the last time, it is on the seventh day that it alludes to it.
אֶלָּא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם כׇּל שִׁבְעָה — הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ,
Rather, the Gemara retracts from the previous explanation in favor of the claim that this mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua. And Rabbi Yehoshua maintains that this ruling that the water libation is performed all seven days of Sukkot is a halakha transmitted to Moses from Sinai, learned through tradition. In other words, this obligation is not based upon a textual source.
דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי נְחוּנְיָא אִישׁ בִּקְעַת בֵּית חוֹרְתָן: עֶשֶׂר נְטִיעוֹת, עֲרָבָה, וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם — הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
As Rabbi Ami said that Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Neḥunya of the valley of Beit Ḥortan: The halakha of ten saplings, that if there are ten saplings that require water planted in an area of a beit se’a, 2,500 square cubits, it is permitted to plow the entire field in the summer preceding the Sabbatical Year despite the fact that it is prohibited to plow other fields starting from the preceding Shavuot; the practice of walking around the altar with a willow and adorning the altar with it on Sukkot and taking it on the last day of Sukkot; and the obligation of the water libation; each of these three is a halakha transmitted to Moses from Sinai.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג — הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח — הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר, הָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.
It is stated in the same baraita cited previously that Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Yehoshua: With regard to the one who passes before the ark as prayer leader on the concluding Festival day of the festival of Sukkot, the Eighth Day of Assembly, the last prayer leader of the additional prayer mentions rain, whereas the first prayer leader for the morning prayer does not mention rain. Conversely, on the first Festival day of Passover, the first prayer leader mentions rain, while the last prayer leader does not mention rain.
הֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? אִילֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּמַתְנִיתִין, הָא אָמַר: בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג הוּא מַזְכִּיר.
The Gemara asks: To which statement of Rabbi Yehoshua is Rabbi Yehuda referring? If we say that he is referring to the statement of Rabbi Yehoshua cited in the mishna, this cannot be the case, as Rabbi Yehoshua in our mishna said that one begins to mention rain on the last Festival day of the festival of Sukkot, the Eighth Day of Assembly. This indicates that one starts to mention rain from the beginning of the day, i.e., the evening prayer service.
אֶלָּא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּבָרַיְיתָא, הָאָמַר: מִשְּׁעַת הַנָּחָתוֹ.
Rather, you will say that Rabbi Yehuda is referring to the opinion of Rabbi Yehoshua, cited in the baraita. However, this too is untenable, as didn’t Rabbi Yehoshua say there that one begins to mention rain from the time one puts down the lulav, i.e., from the end of the seventh day of Sukkot? This statement also indicates that one begins to mention rain from the evening service of the Eighth Day of Assembly.
וְתוּ, הָא דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם בֶּן בְּתִירָה: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג — הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, הֵי בֶּן בְּתִירָה? אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה — הָא אָמַר: בַּשֵּׁנִי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר!
The Gemara asks another question: And, furthermore, that which is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says in the name of ben Beteira: With regard to the one who passes before the ark on the concluding Festival day of the festival of Sukkot, the Eighth Day of Assembly, the last prayer leader mentions rain. To which of the halakhot of ben Beteira is Rabbi Yehuda referring here? If we say he is referring to the ruling of Rabbi Yehuda ben Beteira, this cannot be the case, as he said that one begins to mention rain on the second day of Sukkot.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תְּהֵא בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתִירָה, זִמְנִין דְּקָרֵי לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, וְזִימְנִין דְּקָרֵי לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ דְּאַבָּא. וְהָא מִקַּמֵּי דְּלִיסְמְכוּהוּ, וְהָא לְבָתַר דְּלִיסְמְכוּהוּ.
Rav Naḥman Bar Yitzḥak said: Let the ben Beteira mentioned by Rabbi Yehuda in the baraita be understood as a reference to Rabbi Yehoshua ben Beteira, and this will resolve all the above difficulties. At times, Rabbi Yehuda calls him by his name, Rabbi Yehoshua, despite the fact that the name Rabbi Yehoshua generally refers to Rabbi Yehoshua ben Ḥananya. At other times, Rabbi Yehuda calls him by his father’s name, e.g., in the second baraita, when the ruling is attributed to ben Beteira. And the Gemara explains the reason for the different names: This baraita, where he is called by his father’s name, was written before he was ordained, and this baraita, where he is called simply Rabbi Yehoshua, was from after he was ordained.
תְּנָא: בַּטַּל וּבָרוּחוֹת, לֹא חִיְּיבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר. וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר — מַזְכִּיר. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְפִי שֶׁאֵין נֶעֱצָרִין.
§ It is taught in another baraita: With regard to dew and with regard to wind, the Sages did not obligate one to mention them by reciting: He makes the wind blow and the dew fall, in the second blessing of the Amida, but if one seeks to mention them, he may mention them. The Gemara asks: What is the reason that this recitation is optional? Rabbi Ḥanina said: Because winds and dew are consistent and not withheld, since the world could not exist without them, their mention is optional.
וְטַל מְנָלַן דְּלָא מִיעֲצַר — דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי״, וּכְתִיב: ״לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה״, וְאִילּוּ טַל לָא קָאָמַר לֵיהּ, מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם
The Gemara explains: And dew, from where do we derive that it is not withheld? As it is written: “And Elijah the Tishbite, who was of the settlers of Gilead, said to Ahab: As the Lord, the God of Israel, lives, before whom I stand, there shall be no dew or rain in these years but according to my word” (I Kings 17:1), and it is written: “Go, show yourself before Ahab, and I will send rain upon the land” (I Kings 18:1). God stated that He will resume rainfall, whereas He did not say to Elijah that He will restore dew. What is the reason? Because dew
דְּלָא מִיעֲצַר. וְכִי מֵאַחַר דְּלָא מִיעֲצַר, אֵלִיָּהוּ אִשְׁתְּבוֹעֵי לְמָה לֵיהּ? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ טַל בְּרָכָה נָמֵי לָא אָתֵי. וְלַיהְדְּרֵיהּ לְטַל דִּבְרָכָה? מִשּׁוּם דְּלָא מִינַּכְרָא מִילְּתָא.
is not withheld, and therefore it continued even during this time of drought. The Gemara asks: And since dew is not withheld, why did Elijah swear that there would be no dew as well as no rain? The Gemara explains that this is what Elijah said to Ahab: Not only will there be no rainfall, but even the dew of blessing, which helps crops grow, will not come. This prediction was indeed fulfilled. The Gemara asks: But if so, let God restore the dew of blessing when He ended the drought of rain, in the aforementioned verse. The Gemara answers: This was not necessary, because the matter is not recognizable, i.e., people cannot distinguish between dew of blessing and the regular dew which is always present.
אֶלָּא רוּחוֹת מְנָא לַן דְּלָא מִיעַצְרִי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם ה׳״. מַאי קָאָמַר לְהוּ? אִילֵּימָא הָכִי קָאָמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: דְּבַדַּרְתִּינְכוּ בְּאַרְבַּע רוּחֵי דְעָלְמָא, אִי הָכִי — ״כְּאַרְבַּע״? ״בְּאַרְבַּע״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת — כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל.
The Gemara asks: However, with regard to winds, from where do we derive that it is not withheld but perpetually blows? Rabbi Yehoshua ben Levi said that the verse states: “For I have spread you abroad as the four winds of the heaven, says the Lord” (Zechariah 2:10). He clarifies: What is God saying to them? If we say that this is what the Holy One, Blessed be He, is saying to the Jewish people: I have scattered you to the four winds of the world; if so, why did He say “as the four winds”? He should have said: To the four winds. Rather, this is what God is saying: Just as the world cannot exist without winds, so too, the world cannot exist without the Jewish people. This interpretation of the verse is based on the claim that the winds never cease.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הִלְכָּךְ, בִּימוֹת הַחַמָּה: אָמַר ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״ — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Rabbi Ḥanina said: Therefore, since wind and dew are always present, if during the summer one recited: He makes the wind blow, we do not require him to return and repeat the blessing since the wind blows during the summer as well. However, if one recited during the summer: He makes the rain fall, we require him to return and repeat the blessing, because rain in the summer is a curse.
בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים: לֹא אָמַר ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״ — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. לֹא אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר ״מַעֲבִיר הָרוּחַ וּמַפְרִיחַ הַטַּל״ — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Conversely, in the rainy season, if one did not recite: He makes the wind blow, we do not require him to return to the beginning, because the wind blows regardless. If one did not recite: He makes the rain fall, we require him to return and repeat the blessing. And not only that, but even if one mistakenly recited: He removes the wind and lifts the dew, i.e., that there should be no wind or dew, we do not require him to return and repeat the blessing, because wind and dew are always present.
תָּנָא: בֶּעָבִים וּבָרוּחוֹת לֹא חִיְּיבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר, וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר — מַזְכִּיר, מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דְּלָא מִיעַצְרִי.
It was taught in a similar baraita: With regard to clouds and with regard to wind, the Sages did not obligate one to mention them, but if one wishes to mention them, he may mention them. The Gemara asks: What is the reason? The Gemara answers, as above: Because clouds and winds are constant and are not withheld.
וְלָא מִיעַצְרִי? וְהָתָנֵי רַב יוֹסֵף: ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״ — מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת. אַתָּה אוֹמֵר מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַמָּטָר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְלֹא יִהְיֶה מָטָר״ — הֲרֵי מָטָר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״ — מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת.
The Gemara asks: And are they not withheld? But didn’t Rav Yosef teach in a baraita that the verse: “And He will close up the heavens” (Deuteronomy 11:17), means that God will stop up the heavens from the clouds and from the winds? Do you say that “close up the heavens” means from the clouds and from the winds, or perhaps it is only referring to the absence of rainfall? When the same verse says: “So that there will be no rain,” rain is already mentioned explicitly. How then do I uphold the meaning of the verse: “And He will close up the heavens”? This must mean from the clouds and from the winds.
קַשְׁיָא רוּחוֹת אַרוּחוֹת, קַשְׁיָא עָבִים אַעָבִים! עָבִים אַעָבִים לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּחָרְפֵי, הָא — בְּאַפְלֵי.
The Gemara summarizes its question: This is difficult due to the contradiction between the statement about wind in the first baraita and the statement about wind in the second baraita, and is similarly difficult due to the contradiction between the statement about clouds in the first baraita and the statement about clouds in the second baraita. The Gemara answers: The contradiction between one statement about clouds and the other statement about clouds is not difficult, as this first baraita is referring to early clouds that precede the rain, which come whether or not rain actually falls, whereas this second baraita is referring to late clouds, which materialize after rainfall. These late clouds are sometimes withheld by God as a punishment.
רוּחוֹת אַרוּחוֹת לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּרוּחַ מְצוּיָה, הָא — בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. רוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה חַזְיָא לְבֵי דָרֵי! אֶפְשָׁר בְּנָפְווֹתָא.
Likewise, the contradiction between the first statement about wind and the second statement about wind is not difficult, as this first baraita is referring to a typical wind, which is never withheld, while this second baraita is referring to an atypical wind, which may be withheld. The Gemara asks: An atypical wind is fit for winnowing grain on the threshing floor. Since this wind is also a necessity, one should pray for it as well. The Gemara answers: Since it is possible to winnow grain with sieves when there is no wind, there is no great need for these winds.
תָּנָא: הֶעָבִים וְהָרוּחוֹת שְׁנִיּוֹת לַמָּטָר. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר עוּלָּא, וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: דְּבָתַר מִיטְרָא. לְמֵימְרָא דִּמְעַלְּיוּתָא הִיא? וְהָכְתִיב: ״יִתֵּן ה׳ אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר״, וְאָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: זִיקָא דְּבָתַר מִטְרָא!
§ It was taught in a baraita: Clouds and winds are so significant that, in terms of their benefit, they are secondary only to rain. The Gemara asks: What are the circumstances in which this claim is correct? Ulla, and some say Rav Yehuda, said: The baraita is referring to the clouds and winds that come after rainfall. The Gemara asks: Is this to say that clouds and winds that come after rain are beneficial? But isn’t it written in the chapter of the curses: “The Lord will make the rain of your land powder and dust” (Deuteronomy 28:24), and Ulla, and some say Rav Yehuda, said: This curse is referring to winds that come after rain, as they raise up powder and dust?
לָא קַשְׁיָא: הָא דַּאֲתָא נִיחָא, הָא דַּאֲתָא רַזְיָא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא דְּמַעֲלֶה אָבָק, הָא דְּלָא מַעֲלֶה אָבָק.
The Gemara answers: This is not difficult, since this first statement of Ulla is referring to beneficial wind that comes gently, whereas this second statement of Ulla is referring to harmful wind that comes forcefully [razya], raises up powder and dust, and reduces the effectiveness of the rain. And if you wish, say instead: This, Ulla’s second statement, is referring to wind that raises dust; whereas this, Ulla’s first statement, is referring to wind that does not raise dust.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה: זִיקָא דְּבָתַר מִיטְרָא — כְּמִיטְרָא. עֵיבָא דְּבָתַר מִיטְרָא — כְּמִיטְרָא. שִׁימְשָׁא דְּבָתַר מִיטְרָא — כִּתְרֵי מִטְרֵי. לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי גִּילְהֵי דְלֵילְיָא, וְשִׁמְשָׁא דְּבֵינֵי קַרְחֵי.
And on a related topic, Rav Yehuda said: Wind that blows after rain is as beneficial to the earth as rain itself. Clouds that appear after rain are as beneficial as rain, while sunlight that follows after rain is as beneficial as two rainfalls. The Gemara asks: If wind, clouds, and sun are all beneficial after rainfall, what does Rav Yehuda’s statement serve to exclude? The Gemara answers: He comes to exclude the glow of the evening and the sun that shines between the clouds, appearing only in patches. These phenomena are harmful after rain.
אָמַר רָבָא: מְעַלֵּי תַּלְגָא לְטוּרֵי כְּחַמְשָׁה מִטְרֵי לְאַרְעָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ״.
On a related note, Rava said: Snow is as beneficial to the mountains as five rainfalls to the earth of the plains, as it is stated: “For He says to the snow: Fall on the earth, likewise to the shower of rain, and to the showers of His mighty rain” (Job 37:6). This verse compares snow to rain by means of five allusions to types of rainfall: The word “rain,” which appears twice; the word “shower”; and the plural “showers,” which indicates two rainfalls. This teaches that snow is as beneficial as five rainfalls.
וְאָמַר רָבָא: תַּלְגָא — לְטוּרֵי, מִטְרָא רַזְיָא — לְאִילָנֵי, מִטְרָא נִיחָא — לְפֵירֵי,
And on the same topic, Rava said: Snow brings benefits to the mountains; strong rain provides benefits to trees; light rain brings benefit to fruit;
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש
קיבוץ מגדל עוז, ישראל
שמעתי על הסיום הענק של הדף היומי ע”י נשים בבנייני האומה. רציתי גם.
החלטתי להצטרף. התחלתי ושיכנעתי את בעלי ועוד שתי חברות להצטרף. עכשיו יש לי לימוד משותף איתו בשבת ומפגש חודשי איתן בנושא (והתכתבויות תדירות על דברים מיוחדים שקראנו). הצטרפנו לקבוצות שונות בווטסאפ. אנחנו ממש נהנות. אני שומעת את השיעור מידי יום (בד”כ מהרב יוני גוטמן) וקוראת ומצטרפת לסיומים של הדרן. גם מקפידה על דף משלהן (ונהנית מאד).
אפרת, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
חשמונאים, ישראל
התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…
אפרת, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי
נשר, ישראל
אני לומדת גמרא כעשור במסגרות שונות, ואת הדף היומי התחלתי כשחברה הציעה שאצטרף אליה לסיום בבנייני האומה. מאז אני לומדת עם פודקסט הדרן, משתדלת באופן יומי אך אם לא מספיקה, מדביקה פערים עד ערב שבת. בסבב הזה הלימוד הוא "ממעוף הציפור”, מקשיבה במהירות מוגברת תוך כדי פעילויות כמו בישול או נהיגה, וכך רוכשת היכרות עם הסוגיות ואופן ניתוחם על ידי חז”ל. בע”ה בסבב הבא, ואולי לפני, אצלול לתוכו באופן מעמיק יותר.
רמת גן, ישראל
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
הצטרפתי ללומדות בתחילת מסכת תענית. ההתרגשות שלי ושל המשפחה היתה גדולה מאוד, והיא הולכת וגוברת עם כל סיום שאני זוכה לו. במשך שנים רבות רציתי להצטרף ומשום מה זה לא קרה… ב”ה מצאתי לפני מספר חודשים פרסום של הדרן, ומיד הצטרפתי והתאהבתי. הדף היומי שינה את חיי ממש והפך כל יום- ליום של תורה. מודה לכן מקרב ליבי ומאחלת לכולנו לימוד פורה מתוך אהבת התורה ולומדיה.
חיספין רמת הגולן, ישראל
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
מרכז שפירא, ישראל
אחרי שראיתי את הסיום הנשי של הדף היומי בבנייני האומה זה ריגש אותי ועורר בי את הרצון להצטרף. לא למדתי גמרא קודם לכן בכלל, אז הכל היה לי חדש, ולכן אני לומדת בעיקר מהשיעורים פה בהדרן, בשוטנשטיין או בחוברות ושיננתם.
בית שמש, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.
רבבה, ישראל
רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות
עלי זהב – לשם, ישראל
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
בית שמש, ישראל
התחלתי בסיום הש”ס, יצאתי באורות. נשברתי פעמיים, ובשתיהם הרבנית מישל עודדה להמשיך איפה שכולם בסבב ולהשלים כשאוכל, וכך עשיתי וכיום השלמתי הכל. מדהים אותי שאני לומדת כל יום קצת, אפילו בחדר הלידה, בבידוד או בחו”ל. לאט לאט יותר נינוחה בסוגיות. לא כולם מבינים את הרצון, בפרט כפמניסטית. חשה סיפוק גדול להכיר את המושגים וצורת החשיבה. החלום זה להמשיך ולהתמיד ובמקביל ללמוד איך מהסוגיות נוצרה והתפתחה ההלכה.
מודיעין, ישראל
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
חיפה , ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי באמצע תקופת הקורונה, שאבא שלי סיפר לי על קבוצה של בנות שתיפתח ביישוב שלנו ותלמד דף יומי כל יום. הרבה זמן רציתי להצטרף לזה וזאת הייתה ההזדמנות בשבילי. הצטרפתי במסכת שקלים ובאמצע הייתה הפסקה קצרה. כיום אני כבר לומדת באולפנה ולומדת דף יומי לבד מתוך גמרא של טיינזלץ.
עתניאל, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
רבנית מישל הציתה אש התלמוד בלבבות בביניני האומה ואני נדלקתי. היא פתחה פתח ותמכה במתחילות כמוני ואפשרה לנו להתקדם בצעדים נכונים וטובים. הקימה מערך שלם שמסובב את הלומדות בסביבה תומכת וכך נכנסתי למסלול לימוד מעשיר שאין כמוה. הדרן יצר קהילה גדולה וחזקה שמאפשרת התקדמות מכל נקודת מוצא. יש דיבוק לומדות שמחזק את ההתמדה של כולנו. כל פניה ושאלה נענית בזריזות ויסודיות. תודה גם למגי על כל העזרה.
נתניה, ישראל
שמעתי על הסיום הענק של הדף היומי ע”י נשים בבנייני האומה. רציתי גם.
החלטתי להצטרף. התחלתי ושיכנעתי את בעלי ועוד שתי חברות להצטרף. עכשיו יש לי לימוד משותף איתו בשבת ומפגש חודשי איתן בנושא (והתכתבויות תדירות על דברים מיוחדים שקראנו). הצטרפנו לקבוצות שונות בווטסאפ. אנחנו ממש נהנות. אני שומעת את השיעור מידי יום (בד”כ מהרב יוני גוטמן) וקוראת ומצטרפת לסיומים של הדרן. גם מקפידה על דף משלהן (ונהנית מאד).
אפרת, ישראל
תענית ג
אִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה — נֵימָא כְּווֹתֵיהּ! קָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא: כִּי כְּתִיב נִיסּוּךְ יַתִּירָא — בְּשִׁשִּׁי הוּא דִּכְתִיב.
The Gemara objects: If Rabbi Akiva holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira with regard to this derivation, let him say that it is in accordance with his ruling that one begins mentioning rain from the second day of Sukkot, not the sixth day. The Gemara answers: Rabbi Akiva holds that when that extra reference to libation is written in the verse, it is with regard to the sixth day that it is written. In other words, it is the plural phrase: “Its libations [unsakheha]” (Numbers 29:31), which appears on the sixth day, that directly indicates that one must perform more than one libation, while the other two superfluous letters merely serve to teach that this second libation must be of water, not wine. Therefore, the additional libation is performed on the sixth day.
תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה׳״, בִּשְׁנֵי נִיסּוּכִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד נִיסּוּךְ הַמַּיִם וְאֶחָד נִיסּוּךְ הַיַּיִן. אֵימָא תַּרְוַיְיהוּ דְּחַמְרָא! אִם כֵּן, לִכְתּוֹב קְרָא אוֹ ״הַסֵּךְ הֶסֶךְ״, אוֹ ״נַסֵּךְ נֶסֶךְ״, מַאי ״הַסֵּךְ נֶסֶךְ״ — שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: חַד דְּמַיָּא וְחַד דְּחַמְרָא.
§ It is taught in a baraita that Rabbi Natan says: “In the Sanctuary you shall pour out a libation [hassekh nesekh] of strong drink to the Lord” (Numbers 28:7). The Torah states the term for libation twice, which indicates that the verse is speaking of two libations: One is the water libation and the other one is the wine libation. The Gemara asks: Why not say that both libations are of wine? The Gemara answers: If so, let the verse write either hassekh hessekh or nassekh nesekh, with the same prefix each time. What is the meaning of the varied formulation: “Hassekh nesekh”? Learn from this that one libation is of water and the other one is of wine.
אֶלָּא, הָא דִּתְנַן: נִיסּוּךְ הַמַּיִם כׇּל שִׁבְעָה, מַנִּי? אִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — נֵימָא חַד יוֹמָא, אִי רַבִּי עֲקִיבָא — תְּרֵי יוֹמֵי, אִי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה — שִׁיתָּא יוֹמֵי!
The Gemara asks: However, what about that which we learned in a mishna (Sukka 42b): The water libation is performed all seven days of Sukkot. Who is the author of this mishna? If you say it is Rabbi Yehoshua, let us say that this ritual is performed only one day, the Eighth Day of Assembly. If it is Rabbi Akiva, the mishna should state two days, the sixth and the seventh Festival days. If it is Rabbi Yehuda ben Beteira, the mishna should say that the water libation is performed on six days, from the second day of Sukkot onward.
לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה הִיא, וּסְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּמַתְנִיתִין. דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּלּוֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כׇּל שְׁמוֹנָה. וּמַפֵּיק רִאשׁוֹן וּמְעַיֵּיל שְׁמִינִי.
The Gemara answers: Actually, the ruling of the mishna is that of Rabbi Yehuda ben Beteira, and he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as stated in a mishna. As we learned in a mishna (Sukka 48b) that Rabbi Yehuda says: He would pour with a utensil that held a log of water all eight days of Sukkot, which includes the Eighth Day of Assembly. And Rabbi Yehuda ben Beteira removes the first day from this obligation and includes the eighth, which results in seven days of water libations.
וּמַאי שְׁנָא רִאשׁוֹן דְּלָא, דְּכִי רְמִיזִי מַיִם — בְּשֵׁנִי הוּא דִּרְמִיזִי; שְׁמִינִי נָמֵי, כִּי רְמִיזִי מַיִם — בִּשְׁבִיעִי הוּא דִּרְמִיזִי!
The Gemara asks: And what is different about the first day, that the water libation is not performed on that day, according to the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira? Is the reason that when the Torah alludes to water, it is on the second day that it alludes to this libation? If so, one should not bring the libation on the eighth day either, because when the Torah alludes to water for the last time, it is on the seventh day that it alludes to it.
אֶלָּא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם כׇּל שִׁבְעָה — הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ,
Rather, the Gemara retracts from the previous explanation in favor of the claim that this mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua. And Rabbi Yehoshua maintains that this ruling that the water libation is performed all seven days of Sukkot is a halakha transmitted to Moses from Sinai, learned through tradition. In other words, this obligation is not based upon a textual source.
דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי נְחוּנְיָא אִישׁ בִּקְעַת בֵּית חוֹרְתָן: עֶשֶׂר נְטִיעוֹת, עֲרָבָה, וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם — הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
As Rabbi Ami said that Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Neḥunya of the valley of Beit Ḥortan: The halakha of ten saplings, that if there are ten saplings that require water planted in an area of a beit se’a, 2,500 square cubits, it is permitted to plow the entire field in the summer preceding the Sabbatical Year despite the fact that it is prohibited to plow other fields starting from the preceding Shavuot; the practice of walking around the altar with a willow and adorning the altar with it on Sukkot and taking it on the last day of Sukkot; and the obligation of the water libation; each of these three is a halakha transmitted to Moses from Sinai.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג — הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח — הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר, הָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.
It is stated in the same baraita cited previously that Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Yehoshua: With regard to the one who passes before the ark as prayer leader on the concluding Festival day of the festival of Sukkot, the Eighth Day of Assembly, the last prayer leader of the additional prayer mentions rain, whereas the first prayer leader for the morning prayer does not mention rain. Conversely, on the first Festival day of Passover, the first prayer leader mentions rain, while the last prayer leader does not mention rain.
הֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? אִילֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּמַתְנִיתִין, הָא אָמַר: בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג הוּא מַזְכִּיר.
The Gemara asks: To which statement of Rabbi Yehoshua is Rabbi Yehuda referring? If we say that he is referring to the statement of Rabbi Yehoshua cited in the mishna, this cannot be the case, as Rabbi Yehoshua in our mishna said that one begins to mention rain on the last Festival day of the festival of Sukkot, the Eighth Day of Assembly. This indicates that one starts to mention rain from the beginning of the day, i.e., the evening prayer service.
אֶלָּא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּבָרַיְיתָא, הָאָמַר: מִשְּׁעַת הַנָּחָתוֹ.
Rather, you will say that Rabbi Yehuda is referring to the opinion of Rabbi Yehoshua, cited in the baraita. However, this too is untenable, as didn’t Rabbi Yehoshua say there that one begins to mention rain from the time one puts down the lulav, i.e., from the end of the seventh day of Sukkot? This statement also indicates that one begins to mention rain from the evening service of the Eighth Day of Assembly.
וְתוּ, הָא דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם בֶּן בְּתִירָה: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג — הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, הֵי בֶּן בְּתִירָה? אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה — הָא אָמַר: בַּשֵּׁנִי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר!
The Gemara asks another question: And, furthermore, that which is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says in the name of ben Beteira: With regard to the one who passes before the ark on the concluding Festival day of the festival of Sukkot, the Eighth Day of Assembly, the last prayer leader mentions rain. To which of the halakhot of ben Beteira is Rabbi Yehuda referring here? If we say he is referring to the ruling of Rabbi Yehuda ben Beteira, this cannot be the case, as he said that one begins to mention rain on the second day of Sukkot.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תְּהֵא בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתִירָה, זִמְנִין דְּקָרֵי לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, וְזִימְנִין דְּקָרֵי לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ דְּאַבָּא. וְהָא מִקַּמֵּי דְּלִיסְמְכוּהוּ, וְהָא לְבָתַר דְּלִיסְמְכוּהוּ.
Rav Naḥman Bar Yitzḥak said: Let the ben Beteira mentioned by Rabbi Yehuda in the baraita be understood as a reference to Rabbi Yehoshua ben Beteira, and this will resolve all the above difficulties. At times, Rabbi Yehuda calls him by his name, Rabbi Yehoshua, despite the fact that the name Rabbi Yehoshua generally refers to Rabbi Yehoshua ben Ḥananya. At other times, Rabbi Yehuda calls him by his father’s name, e.g., in the second baraita, when the ruling is attributed to ben Beteira. And the Gemara explains the reason for the different names: This baraita, where he is called by his father’s name, was written before he was ordained, and this baraita, where he is called simply Rabbi Yehoshua, was from after he was ordained.
תְּנָא: בַּטַּל וּבָרוּחוֹת, לֹא חִיְּיבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר. וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר — מַזְכִּיר. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְפִי שֶׁאֵין נֶעֱצָרִין.
§ It is taught in another baraita: With regard to dew and with regard to wind, the Sages did not obligate one to mention them by reciting: He makes the wind blow and the dew fall, in the second blessing of the Amida, but if one seeks to mention them, he may mention them. The Gemara asks: What is the reason that this recitation is optional? Rabbi Ḥanina said: Because winds and dew are consistent and not withheld, since the world could not exist without them, their mention is optional.
וְטַל מְנָלַן דְּלָא מִיעֲצַר — דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי״, וּכְתִיב: ״לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה״, וְאִילּוּ טַל לָא קָאָמַר לֵיהּ, מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם
The Gemara explains: And dew, from where do we derive that it is not withheld? As it is written: “And Elijah the Tishbite, who was of the settlers of Gilead, said to Ahab: As the Lord, the God of Israel, lives, before whom I stand, there shall be no dew or rain in these years but according to my word” (I Kings 17:1), and it is written: “Go, show yourself before Ahab, and I will send rain upon the land” (I Kings 18:1). God stated that He will resume rainfall, whereas He did not say to Elijah that He will restore dew. What is the reason? Because dew
דְּלָא מִיעֲצַר. וְכִי מֵאַחַר דְּלָא מִיעֲצַר, אֵלִיָּהוּ אִשְׁתְּבוֹעֵי לְמָה לֵיהּ? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ טַל בְּרָכָה נָמֵי לָא אָתֵי. וְלַיהְדְּרֵיהּ לְטַל דִּבְרָכָה? מִשּׁוּם דְּלָא מִינַּכְרָא מִילְּתָא.
is not withheld, and therefore it continued even during this time of drought. The Gemara asks: And since dew is not withheld, why did Elijah swear that there would be no dew as well as no rain? The Gemara explains that this is what Elijah said to Ahab: Not only will there be no rainfall, but even the dew of blessing, which helps crops grow, will not come. This prediction was indeed fulfilled. The Gemara asks: But if so, let God restore the dew of blessing when He ended the drought of rain, in the aforementioned verse. The Gemara answers: This was not necessary, because the matter is not recognizable, i.e., people cannot distinguish between dew of blessing and the regular dew which is always present.
אֶלָּא רוּחוֹת מְנָא לַן דְּלָא מִיעַצְרִי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם ה׳״. מַאי קָאָמַר לְהוּ? אִילֵּימָא הָכִי קָאָמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: דְּבַדַּרְתִּינְכוּ בְּאַרְבַּע רוּחֵי דְעָלְמָא, אִי הָכִי — ״כְּאַרְבַּע״? ״בְּאַרְבַּע״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת — כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל.
The Gemara asks: However, with regard to winds, from where do we derive that it is not withheld but perpetually blows? Rabbi Yehoshua ben Levi said that the verse states: “For I have spread you abroad as the four winds of the heaven, says the Lord” (Zechariah 2:10). He clarifies: What is God saying to them? If we say that this is what the Holy One, Blessed be He, is saying to the Jewish people: I have scattered you to the four winds of the world; if so, why did He say “as the four winds”? He should have said: To the four winds. Rather, this is what God is saying: Just as the world cannot exist without winds, so too, the world cannot exist without the Jewish people. This interpretation of the verse is based on the claim that the winds never cease.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הִלְכָּךְ, בִּימוֹת הַחַמָּה: אָמַר ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״ — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Rabbi Ḥanina said: Therefore, since wind and dew are always present, if during the summer one recited: He makes the wind blow, we do not require him to return and repeat the blessing since the wind blows during the summer as well. However, if one recited during the summer: He makes the rain fall, we require him to return and repeat the blessing, because rain in the summer is a curse.
בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים: לֹא אָמַר ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״ — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. לֹא אָמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר ״מַעֲבִיר הָרוּחַ וּמַפְרִיחַ הַטַּל״ — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Conversely, in the rainy season, if one did not recite: He makes the wind blow, we do not require him to return to the beginning, because the wind blows regardless. If one did not recite: He makes the rain fall, we require him to return and repeat the blessing. And not only that, but even if one mistakenly recited: He removes the wind and lifts the dew, i.e., that there should be no wind or dew, we do not require him to return and repeat the blessing, because wind and dew are always present.
תָּנָא: בֶּעָבִים וּבָרוּחוֹת לֹא חִיְּיבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר, וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר — מַזְכִּיר, מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דְּלָא מִיעַצְרִי.
It was taught in a similar baraita: With regard to clouds and with regard to wind, the Sages did not obligate one to mention them, but if one wishes to mention them, he may mention them. The Gemara asks: What is the reason? The Gemara answers, as above: Because clouds and winds are constant and are not withheld.
וְלָא מִיעַצְרִי? וְהָתָנֵי רַב יוֹסֵף: ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״ — מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת. אַתָּה אוֹמֵר מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַמָּטָר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְלֹא יִהְיֶה מָטָר״ — הֲרֵי מָטָר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״ — מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת.
The Gemara asks: And are they not withheld? But didn’t Rav Yosef teach in a baraita that the verse: “And He will close up the heavens” (Deuteronomy 11:17), means that God will stop up the heavens from the clouds and from the winds? Do you say that “close up the heavens” means from the clouds and from the winds, or perhaps it is only referring to the absence of rainfall? When the same verse says: “So that there will be no rain,” rain is already mentioned explicitly. How then do I uphold the meaning of the verse: “And He will close up the heavens”? This must mean from the clouds and from the winds.
קַשְׁיָא רוּחוֹת אַרוּחוֹת, קַשְׁיָא עָבִים אַעָבִים! עָבִים אַעָבִים לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּחָרְפֵי, הָא — בְּאַפְלֵי.
The Gemara summarizes its question: This is difficult due to the contradiction between the statement about wind in the first baraita and the statement about wind in the second baraita, and is similarly difficult due to the contradiction between the statement about clouds in the first baraita and the statement about clouds in the second baraita. The Gemara answers: The contradiction between one statement about clouds and the other statement about clouds is not difficult, as this first baraita is referring to early clouds that precede the rain, which come whether or not rain actually falls, whereas this second baraita is referring to late clouds, which materialize after rainfall. These late clouds are sometimes withheld by God as a punishment.
רוּחוֹת אַרוּחוֹת לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּרוּחַ מְצוּיָה, הָא — בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. רוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה חַזְיָא לְבֵי דָרֵי! אֶפְשָׁר בְּנָפְווֹתָא.
Likewise, the contradiction between the first statement about wind and the second statement about wind is not difficult, as this first baraita is referring to a typical wind, which is never withheld, while this second baraita is referring to an atypical wind, which may be withheld. The Gemara asks: An atypical wind is fit for winnowing grain on the threshing floor. Since this wind is also a necessity, one should pray for it as well. The Gemara answers: Since it is possible to winnow grain with sieves when there is no wind, there is no great need for these winds.
תָּנָא: הֶעָבִים וְהָרוּחוֹת שְׁנִיּוֹת לַמָּטָר. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר עוּלָּא, וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: דְּבָתַר מִיטְרָא. לְמֵימְרָא דִּמְעַלְּיוּתָא הִיא? וְהָכְתִיב: ״יִתֵּן ה׳ אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר״, וְאָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: זִיקָא דְּבָתַר מִטְרָא!
§ It was taught in a baraita: Clouds and winds are so significant that, in terms of their benefit, they are secondary only to rain. The Gemara asks: What are the circumstances in which this claim is correct? Ulla, and some say Rav Yehuda, said: The baraita is referring to the clouds and winds that come after rainfall. The Gemara asks: Is this to say that clouds and winds that come after rain are beneficial? But isn’t it written in the chapter of the curses: “The Lord will make the rain of your land powder and dust” (Deuteronomy 28:24), and Ulla, and some say Rav Yehuda, said: This curse is referring to winds that come after rain, as they raise up powder and dust?
לָא קַשְׁיָא: הָא דַּאֲתָא נִיחָא, הָא דַּאֲתָא רַזְיָא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא דְּמַעֲלֶה אָבָק, הָא דְּלָא מַעֲלֶה אָבָק.
The Gemara answers: This is not difficult, since this first statement of Ulla is referring to beneficial wind that comes gently, whereas this second statement of Ulla is referring to harmful wind that comes forcefully [razya], raises up powder and dust, and reduces the effectiveness of the rain. And if you wish, say instead: This, Ulla’s second statement, is referring to wind that raises dust; whereas this, Ulla’s first statement, is referring to wind that does not raise dust.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה: זִיקָא דְּבָתַר מִיטְרָא — כְּמִיטְרָא. עֵיבָא דְּבָתַר מִיטְרָא — כְּמִיטְרָא. שִׁימְשָׁא דְּבָתַר מִיטְרָא — כִּתְרֵי מִטְרֵי. לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי גִּילְהֵי דְלֵילְיָא, וְשִׁמְשָׁא דְּבֵינֵי קַרְחֵי.
And on a related topic, Rav Yehuda said: Wind that blows after rain is as beneficial to the earth as rain itself. Clouds that appear after rain are as beneficial as rain, while sunlight that follows after rain is as beneficial as two rainfalls. The Gemara asks: If wind, clouds, and sun are all beneficial after rainfall, what does Rav Yehuda’s statement serve to exclude? The Gemara answers: He comes to exclude the glow of the evening and the sun that shines between the clouds, appearing only in patches. These phenomena are harmful after rain.
אָמַר רָבָא: מְעַלֵּי תַּלְגָא לְטוּרֵי כְּחַמְשָׁה מִטְרֵי לְאַרְעָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ״.
On a related note, Rava said: Snow is as beneficial to the mountains as five rainfalls to the earth of the plains, as it is stated: “For He says to the snow: Fall on the earth, likewise to the shower of rain, and to the showers of His mighty rain” (Job 37:6). This verse compares snow to rain by means of five allusions to types of rainfall: The word “rain,” which appears twice; the word “shower”; and the plural “showers,” which indicates two rainfalls. This teaches that snow is as beneficial as five rainfalls.
וְאָמַר רָבָא: תַּלְגָא — לְטוּרֵי, מִטְרָא רַזְיָא — לְאִילָנֵי, מִטְרָא נִיחָא — לְפֵירֵי,
And on the same topic, Rava said: Snow brings benefits to the mountains; strong rain provides benefits to trees; light rain brings benefit to fruit;
