ככותבת הגסה וכגרעינתה אסורה לפי המשנה – רב פפא שואל: האם זה כותבת עם הגרעין או בלי? רב אשי שואל שאלה דומה בדין עצם כשעורה. למה כל אחד לא שאל את שאלת השני? יש מחלוקת אמוראים לגבי גודלה של הכותבת הגסה. לרב יהודה, כותבת הגסה היא יותר מכביצה. לרב זביד, כותבת הגסה פחות מכביצה. הגמרא מביאה קושי על דעת רב יהודה ממעשה שהיה בסוכה ויש שני תירוצים לקושי – של רבי ירמיה ושל רבא. היא מחזקת את התירוץ הראשון של רבי ירמיה מביטוי השגור בפי אנשים. הגמרא מקשה על שיטת רבא מהנחה שיוצאת מברייתא בסוכה העוסקת בדברים החייבים באכילה בסוכה. לאחר שמתרצים את הקושייה בשתי דרכים, מביאים חיזוק לתירוץ של רבא ממקור אחר אבל חיזוק זה נדחה. כנ”ל הגמרא מביאה חיזוק לדברי רב זביד ממשנה בעניין שיעורים בחמץ ושאור ודוחה אותו ולאחר מכן מביאה ראיה אחרת העוסקת בשיעור המחייב ברכת המזון – אם כביצה נחשבת דבר המשביע, ברור שזה גם מיישב את הדעת ובכן כותבת הגסה אינו יכול להיות יותר מכביצה.
רוצה להקדיש לימוד?
יומא עט
כְּכוֹתֶבֶת שֶׁאָמְרוּ, בְּגַרְעִינָתָהּ: אוֹ בְּלֹא גַּרְעִינָתָהּ? בָּעֵי רַב אָשֵׁי: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, בִּקְלִיפָּתָהּ אוֹ בְּלֹא קְלִיפָּתָהּ, בְּלַחָה אוֹ בִּיבֵשָׁה? רַב אָשֵׁי לָא מִבַּעְיָא לֵיהּ הָא דְּרַב פָּפָּא, ״גַּסָּה״ אִיתְּמַר — כֹּל כַּמָּה דְּגַסָּה. רַב פָּפָּא לָא מִבַּעְיָא לֵיהּ הָא דְּרַב אָשֵׁי: לַחָה — שִׁבּוֹלֶת מִיקְּרֵי, שֶׁלֹּא בִּקְלִיפָּתָהּ — אוּשְׁלָא מִיקְּרֵי.
The large date-bulk that they said is the measure that determines liability for eating on Yom Kippur, does this refer to the volume of a large date with its pit or without its pit? Rav Ashi asked a similar question: The mishna that states that a bone that is a barley-grain-bulk imparts ritual impurity, does this refer to the volume of a barley grain with its husk or without its husk? And is that referring to a wet kernel or a dry one? The Gemara clarifies: Rav Ashi did not ask the question that Rav Pappa asked, regarding the size of the date-bulk on Yom Kippur because the answer was clear to him. Since it is stated in the mishna: Large, it means as large as possible, which must include the pit. Conversely, Rav Pappa did not ask the question that Rav Ashi asked regarding the size of the barley-grain-bulk because the answer was clear to him. Wet barley is called shibbolet and not barley; without its shell it is no longer called barley but is called ushla. Therefore, the mishna must be referring to dry barley within its shell.
אָמַר (רָבָא) אָמַר רַב יְהוּדָה: כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ, יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה. וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דִּבְהָכִי מִיַּתְּבָא דַּעְתֵּיהּ, בְּצִיר מֵהֲכִי — לָא מִיַּתְּבָא דַּעְתֵּיהּ. מֵיתִיבִי: מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִטְעוֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל, וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁתֵּי כוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁל מַיִם. וְאָמְרוּ: הַעֲלוּם לַסּוּכָּה. וְתָנֵי עֲלַהּ: לָא מִפְּנֵי שֶׁהֲלָכָה כָּךְ, אֶלָּא שֶׁרָצוּ לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָן.
Rava said that Rav Yehuda said: The volume of a large date that they said is larger than an egg-bulk. The Sages have an accepted tradition that with this amount of food, the mind of the one who eats is settled, and he is not afflicted. Less than this amount, the mind is not settled. The Gemara raises an objection from what we have learned: An incident happened on the festival of Sukkot. They brought a cooked dish to Rabban Yoḥanan ben Zakkai to taste, and they brought to Rabban Gamliel two dates and a tankard of water. Rabban Yoḥanan ben Zakkai and Rabban Gamliel said to them: Bring them up to the sukka, and we will eat there. And a baraita was taught in that regard: They did not act this way because that is the halakha, that such food must be eaten in the sukka. Rather, they wished to be stringent upon themselves and not eat anything outside of the sukka.
וּכְשֶׁנָּתְנוּ לוֹ לְרַבִּי צָדוֹק אוֹכֶל פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה — נְטָלוֹ בְּמַפָּה וַאֲכָלוֹ חוּץ לַסּוּכָּה, וְלֹא בֵּירַךְ אַחֲרָיו.
On the other hand, the Gemara reports: And when they gave Rabbi Tzadok food that was less than an egg-bulk to eat, he held it in a cloth and did not wash his hands. And he ate it outside of the sukka and did not recite Grace after Meals afterward.
הָא כְּבֵיצָה — בָּעֵי סוּכָּה. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה, הַשְׁתָּא שְׁתֵּי כוֹתָבוֹת בְּלֹא גַּרְעִינָן לָא הָווּ כְּבֵיצָה, כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה וְגַרְעִינָתָהּ מִי הָוֵי יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה?! אֲמַר רַבִּי יִרְמְיָה: אִין, שְׁתֵּי כוֹתָבוֹת בְּלֹא גַּרְעִינָתָן לָא הָווּ כְּבֵיצָה, כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה וְגַרְעִינָתָהּ הָוֵי יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה. אֲמַר רַב פָּפָּא, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: תְּרֵי קַבֵּי דְּתַמְרֵי חַד קַבָּא דְּקַשְׁיָיתָא וּסְרִיחַ.
The Gemara clarifies: Food that has the volume of an egg-bulk is required to be eaten in a sukka. If it should enter your mind to say that the volume of the large date that they spoke of is larger than the volume of an egg-bulk, there is a contradiction. Now, comparing the two episodes, it seems that two dates without their pits are not the volume of an egg. If so, can the volume of a large date and its pit be greater than that of an egg-bulk? Rav Yirmeya said: Yes, although two dates without their pits are not equal to an egg-bulk, the volume of a large date and its pit are larger than an egg-bulk, since date pits are very large. Rav Pappa said: This explains the folk saying that people say: In two kav of dates there is one kav and more of pits, meaning that the volume of the pit is larger than that of the fruit itself.
רָבָא אָמַר: הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא מִשּׁוּם דְּהָווּ לְהוּ פֵּירֵי, וּפֵירֵי לָא בָּעוּ סוּכָּה. מֵיתִיבִי, אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ הֵבִיאוּ לְפָנֵינוּ תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וַאֲכַלְנוּם אֲכִילַת עֲרַאי חוּץ לְסוּכָּה. אֲכִילַת עֲרַאי — אִין, אֲכִילַת קֶבַע — לָא! אֵימָא: אֲכַלְנוּם כַּאֲכִילַת עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה.
Rava said: This entire line of questioning has no basis: There, in the incident of the sukka, this is the reasoning that the halakha permits eating the dates outside of the sukka, due to the fact that dates are fruit, and fruit need not be eaten in a sukka but may be eaten outside of a sukka. The Gemara raises an objection. Rabbi Yehuda HaNasi said: When we would learn Torah with Rabbi Elazar ben Shamua, they brought before us figs and grapes, and we ate them as a casual meal outside of the sukka. The Gemara analyzes this: This implies that in the case of a casual meal, yes, it may be eaten outside of a sukka; but a fixed meal may not be eaten outside of a sukka. Therefore, a meal consisting of fruit must be eaten in a sukka. The Gemara rejects this: That is the wrong inference. Instead, say we ate them as if they were a casual meal, which may be eaten outside of the sukka, meaning that eating fruit is always considered a snack.
אִי בָּעֵית אֵימָא: אֲכַלְנוּם אֲכִילַת קֶבַע, וְאָכַלְנוּ פַּת אֲכִילַת עֲרַאי בַּהֲדַיְיהוּ חוּץ לַסּוּכָּה.
If you wish, say instead that it can be understood in this way: We ate that fruit as a fixed meal, and we ate bread as a casual meal with the fruit, to temper their sweetness, outside of the sukka.
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: לְפִיכָךְ, אִם הִשְׁלִים בְּמִינֵי תַרְגִּימָא — יָצָא. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ פֵּירֵי בָּעוּ סוּכָּה, לִיתְנֵי פֵּירוֹת! מַאי מִינֵי תַרְגִּימָא — פֵּירוֹת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּאַתְרָא דְּלָא שְׁכִיחִי פֵּירֵי.
The Gemara suggests: Let us say that this baraita supports Rava. It teaches: Therefore, if one completed consuming the amount that one is required to eat in the sukka with types of sweets, he has fulfilled his obligation of sitting in the sukka. If it should enter your mind to say that fruit is required to be eaten in a sukka, then it should not say sweets; let it teach fruit. The Gemara rejects this proof: What do the words types of sweets mean? It means fruit. Therefore, this baraita is not a support for Rava’s opinion. And if you wish, say that this baraita is referring to a place where fruits are uncommon, and therefore other sweet foods are eaten, but fruit can similarly complete the requirement. Consequently, no support can be brought from here.
רַב זְבִיד אָמַר: כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ — חֲסֵרָה מִכְּבֵיצָה. דִּתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׂאוֹר — בְּכַזַּיִת, חָמֵץ — בְּכַכּוֹתֶבֶת.
Until now, the Gemara has assumed that the volume of a large date is more than that of an egg. Rav Zevid disagreed with what was mentioned earlier and said: This is not so. Rather, the volume of a large date that they spoke of is less than an egg-bulk, as we learned in a mishna: Beit Shammai say: With regard to leaven, the sourdough used to make dough rise, ownership of the volume of an olive-bulk violates the prohibitions in the following verses stated regarding Passover: “And no leavened bread shall be seen with you” (Exodus 13:7) and “Seven days shall there be no leaven found in your houses” (Exodus 12:19). However, the amount of leavened bread that must be owned to violate the prohibition is the volume of a large date.
וְהָוֵינַן בָּהּ: מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי? נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״חָמֵץ״, וְלָא בָּעֵי ״שְׂאוֹר״, וַאֲנָא אָמֵינָא: וּמָה חָמֵץ שֶׁאֵין חִמּוּצוֹ קָשֶׁה — אָסוּר בִּכְזַיִת, שְׂאוֹר שֶׁחִמּוּצוֹ קָשֶׁה — לֹא כָּל שֶׁכֵּן? מִדְּפַלְגִינְהוּ רַחֲמָנָא, לִימְּדָה לְךָ שִׁיעוּרוֹ שֶׁל זֶה לֹא כְּשִׁיעוּרוֹ שֶׁל זֶה. שְׂאוֹר בְּכַזַּיִת, וְחָמֵץ בְּכַכּוֹתֶבֶת.
The Gemara continues. And we discussed it: What is the reason for the opinion of Beit Shammai? If both leaven and leavened bread had the same measure that determines liability, let the Merciful One write only: “Leavened bread,” and He would not need to write: “Leaven.” I would say, based on logic: If leavened bread, whose leavening ability is not as strong, is prohibited at an olive-bulk, all the more so should not leaven, whose leavening ability is strong because it causes dough to rise, be also prohibited at an olive-bulk? Since the Merciful One distinguishes between them and states both “leaven” and “leavened bread,” this taught you that the measure for one is not the same as the measure for the other. The measure that determines liability for leaven is an olive-bulk, like in the case of most prohibitions from the Torah, and the measure that determines liability for leavened bread, whose leavening ability is weaker, is the volume of a large date.
וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה, מִכְּדִי בֵּית שַׁמַּאי אַשִּׁיעוּרָא דִּנְפִישׁ מִכְּזַיִת קָא מְהַדְּרִי, לִיתְנֵי כְּבֵיצָה. וְאִי נָמֵי כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ, נִיתְנֵי כְּבֵיצָה! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: כּוֹתֶבֶת פְּחוּתָה מִכְּבֵיצָה.
The Gemara clarifies: And if it should enter your mind to say: The volume of the large date that they spoke of is greater than an egg-bulk, since Beit Shammai are searching for the measure one size larger than an olive-bulk, as they proved that leavened bread must have a larger measure than an olive-bulk, and if the measure one size larger than an olive-bulk is an egg-bulk, then let them teach an egg-bulk and not a date. Alternatively, if they are exactly the same volume, and the volume of a large date has the same volume as an egg-bulk, they should have taught an egg-bulk, which is the more commonly used measure. Rather, must one not conclude from here that the volume of a large date is less than an egg-bulk?
מִמַּאי? דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ — יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה, הָא סְתָמָא — כְּבֵיצָה. וְאִי נָמֵי כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ, וַחֲדָא מִינַּיְיהוּ נְקַט.
The Gemara rejects this: From where is your proof? Perhaps I could actually say to you that the measure of the volume of a large date that they said is larger than an egg-bulk; however, the volume of a date of normal size is the same as an egg-bulk, and Beit Shammai were referring to a normal-sized date. Alternatively, say that the volume of a large date and an egg-bulk are equal, and the mishna chose to use one of them. Either way, there is no proof from here that the volume of a large date is greater than an egg-bulk.
אֶלָּא מֵהָכָא: עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין? עַד כְּזַיִת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד כְּבֵיצָה. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי — רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״וְאָכַלְתָּ״, זוֹ אֲכִילָה, ״וְשָׂבָעְתָּ״, זוֹ שְׁתִיָּה — וַאֲכִילָה בִּכְזַיִת. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״, אֲכִילָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂבִיעָה, וְאֵי זֶה — זֶה כְּבֵיצָה.
Rather, it cannot be proven from here. Proof can be found from here: How much must one eat to obligate those with whom he ate in an invitation [zimmun] for Grace After Meals? An olive-bulk of food suffices to obligate those with whom they ate in a zimmun; these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: An egg-bulk is the minimum measure to obligate those with whom they ate in a zimmun. The Gemara clarifies: With regard to what do they disagree? Rabbi Meir holds that the verse “And you shall eat and be satisfied and bless the Lord your God” (Deuteronomy 8:10) should be understood as follows: “And you shall eat”; this is referring to eating. “And be satisfied”; this is referring to drinking. The definition of eating throughout the Torah is consuming an olive-bulk. Rabbi Yehuda holds: “And you shall eat and be satisfied” is referring to eating that causes satisfaction, and what is that? The volume of an egg-bulk. Less than that amount of food is not satisfying.
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה, הַשְׁתָּא כְּבֵיצָה שַׂבּוֹעֵי מְשַׂבְּעָא, דַּעְתָּא לָא מִיַּתְּבָא?! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה. כְּבֵיצָה — מְשַׂבְּעָא, כְּכוֹתֶבֶת — מִיַּתְּבָא דַּעְתֵּיהּ.
And if it should enter your mind to say that the volume of the large date that they spoke of is larger than an egg-bulk, the following question can be asked: Now that we have said that the volume of an egg-bulk satisfies, can we say that it does not settle the mind, and thereby remove the affliction of Yom Kippur? Rather, must one not conclude from this that the volume of a large date that they said is less than the size of an egg-bulk? Eating the larger amount of an egg-bulk satisfies a person, but eating the volume of a large date only settles his mind.
תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר:
It was taught in a baraita: Rabbi Yehuda HaNasi says:
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..
ירושלים, ישראל
התחלתי להשתתף בשיעור נשים פעם בשבוע, תכננתי ללמוד רק דפים בודדים, לא האמנתי שאצליח יותר מכך.
לאט לאט נשאבתי פנימה לעולם הלימוד .משתדלת ללמוד כל בוקר ומתחילה את היום בתחושה של מלאות ומתוך התכווננות נכונה יותר.
הלימוד של הדף היומי ממלא אותי בתחושה של חיבור עמוק לעם היהודי ולכל הלומדים בעבר ובהווה.
אפרת, ישראל
לצערי גדלתי בדור שבו לימוד גמרא לנשים לא היה דבר שבשגרה ושנים שאני חולמת להשלים את הפער הזה.. עד שלפני מספר שבועות, כמעט במקרה, נתקלתי במודעת פרסומת הקוראת להצטרף ללימוד מסכת תענית. כשקראתי את המודעה הרגשתי שהיא כאילו נכתבה עבורי – "תמיד חלמת ללמוד גמרא ולא ידעת איך להתחיל”, "בואי להתנסות במסכת קצרה וקלה” (רק היה חסר שהמודעה תיפתח במילים "מיכי שלום”..). קפצתי למים ו- ב”ה אני בדרך להגשמת החלום:)
מורשת, ישראל
התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…
ירוחם, ישראל
רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות
עלי זהב – לשם, ישראל
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
חיפה, ישראל
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
חשמונאים, Israel
התחלתי מעט לפני תחילת הסבב הנוכחי. אני נהנית מהאתגר של להמשיך להתמיד, מרגעים של "אהה, מפה זה הגיע!” ומהאתגר האינטלקטואלי
לוד, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
חיפה , ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…
אפרת, ישראל
. לא תמיד נהניתי מלימוד גמרא כילדה.,בל כהתבגרתי התחלתי לאהוב את זה שוב. התחלתי ללמוד מסכת סוטה בדף היומי לפני כחמש עשרה שנה ואז הפסקתי.הגעתי לסיום הגדול של הדרן לפני שנתיים וזה נתן לי השראה. והתחלתי ללמוד למשך כמה ימים ואז היתה לי פריצת דיסק והפסקתי…עד אלול השנה. אז התחלתי עם מסכת ביצה וב”ה אני מצליחה לעמוד בקצב. המשפחה מאוד תומכת בי ויש כמה שגם לומדים את זה במקביל. אני אוהבת שיש עוגן כל יום.
בית שמש, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
טל מנשה, ישראל
שמעתי על הסיום הענק של הדף היומי ע”י נשים בבנייני האומה. רציתי גם.
החלטתי להצטרף. התחלתי ושיכנעתי את בעלי ועוד שתי חברות להצטרף. עכשיו יש לי לימוד משותף איתו בשבת ומפגש חודשי איתן בנושא (והתכתבויות תדירות על דברים מיוחדים שקראנו). הצטרפנו לקבוצות שונות בווטסאפ. אנחנו ממש נהנות. אני שומעת את השיעור מידי יום (בד”כ מהרב יוני גוטמן) וקוראת ומצטרפת לסיומים של הדרן. גם מקפידה על דף משלהן (ונהנית מאד).
אפרת, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
חיפה , ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
חשמונאים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
מצפה יריחו, ישראל
התחלתי כשהייתי בחופש, עם הפרסומים על תחילת המחזור, הסביבה קיבלה את זה כמשהו מתמיד ומשמעותי ובהערכה, הלימוד זה עוגן יציב ביום יום, יש שבועות יותר ויש שפחות אבל זה משהו שנמצא שם אמין ובעל משמעות בחיים שלי….
גמזו, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
ירושלים, ישראל
יומא עט
כְּכוֹתֶבֶת שֶׁאָמְרוּ, בְּגַרְעִינָתָהּ: אוֹ בְּלֹא גַּרְעִינָתָהּ? בָּעֵי רַב אָשֵׁי: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, בִּקְלִיפָּתָהּ אוֹ בְּלֹא קְלִיפָּתָהּ, בְּלַחָה אוֹ בִּיבֵשָׁה? רַב אָשֵׁי לָא מִבַּעְיָא לֵיהּ הָא דְּרַב פָּפָּא, ״גַּסָּה״ אִיתְּמַר — כֹּל כַּמָּה דְּגַסָּה. רַב פָּפָּא לָא מִבַּעְיָא לֵיהּ הָא דְּרַב אָשֵׁי: לַחָה — שִׁבּוֹלֶת מִיקְּרֵי, שֶׁלֹּא בִּקְלִיפָּתָהּ — אוּשְׁלָא מִיקְּרֵי.
The large date-bulk that they said is the measure that determines liability for eating on Yom Kippur, does this refer to the volume of a large date with its pit or without its pit? Rav Ashi asked a similar question: The mishna that states that a bone that is a barley-grain-bulk imparts ritual impurity, does this refer to the volume of a barley grain with its husk or without its husk? And is that referring to a wet kernel or a dry one? The Gemara clarifies: Rav Ashi did not ask the question that Rav Pappa asked, regarding the size of the date-bulk on Yom Kippur because the answer was clear to him. Since it is stated in the mishna: Large, it means as large as possible, which must include the pit. Conversely, Rav Pappa did not ask the question that Rav Ashi asked regarding the size of the barley-grain-bulk because the answer was clear to him. Wet barley is called shibbolet and not barley; without its shell it is no longer called barley but is called ushla. Therefore, the mishna must be referring to dry barley within its shell.
אָמַר (רָבָא) אָמַר רַב יְהוּדָה: כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ, יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה. וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דִּבְהָכִי מִיַּתְּבָא דַּעְתֵּיהּ, בְּצִיר מֵהֲכִי — לָא מִיַּתְּבָא דַּעְתֵּיהּ. מֵיתִיבִי: מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִטְעוֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל, וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁתֵּי כוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁל מַיִם. וְאָמְרוּ: הַעֲלוּם לַסּוּכָּה. וְתָנֵי עֲלַהּ: לָא מִפְּנֵי שֶׁהֲלָכָה כָּךְ, אֶלָּא שֶׁרָצוּ לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָן.
Rava said that Rav Yehuda said: The volume of a large date that they said is larger than an egg-bulk. The Sages have an accepted tradition that with this amount of food, the mind of the one who eats is settled, and he is not afflicted. Less than this amount, the mind is not settled. The Gemara raises an objection from what we have learned: An incident happened on the festival of Sukkot. They brought a cooked dish to Rabban Yoḥanan ben Zakkai to taste, and they brought to Rabban Gamliel two dates and a tankard of water. Rabban Yoḥanan ben Zakkai and Rabban Gamliel said to them: Bring them up to the sukka, and we will eat there. And a baraita was taught in that regard: They did not act this way because that is the halakha, that such food must be eaten in the sukka. Rather, they wished to be stringent upon themselves and not eat anything outside of the sukka.
וּכְשֶׁנָּתְנוּ לוֹ לְרַבִּי צָדוֹק אוֹכֶל פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה — נְטָלוֹ בְּמַפָּה וַאֲכָלוֹ חוּץ לַסּוּכָּה, וְלֹא בֵּירַךְ אַחֲרָיו.
On the other hand, the Gemara reports: And when they gave Rabbi Tzadok food that was less than an egg-bulk to eat, he held it in a cloth and did not wash his hands. And he ate it outside of the sukka and did not recite Grace after Meals afterward.
הָא כְּבֵיצָה — בָּעֵי סוּכָּה. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה, הַשְׁתָּא שְׁתֵּי כוֹתָבוֹת בְּלֹא גַּרְעִינָן לָא הָווּ כְּבֵיצָה, כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה וְגַרְעִינָתָהּ מִי הָוֵי יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה?! אֲמַר רַבִּי יִרְמְיָה: אִין, שְׁתֵּי כוֹתָבוֹת בְּלֹא גַּרְעִינָתָן לָא הָווּ כְּבֵיצָה, כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה וְגַרְעִינָתָהּ הָוֵי יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה. אֲמַר רַב פָּפָּא, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: תְּרֵי קַבֵּי דְּתַמְרֵי חַד קַבָּא דְּקַשְׁיָיתָא וּסְרִיחַ.
The Gemara clarifies: Food that has the volume of an egg-bulk is required to be eaten in a sukka. If it should enter your mind to say that the volume of the large date that they spoke of is larger than the volume of an egg-bulk, there is a contradiction. Now, comparing the two episodes, it seems that two dates without their pits are not the volume of an egg. If so, can the volume of a large date and its pit be greater than that of an egg-bulk? Rav Yirmeya said: Yes, although two dates without their pits are not equal to an egg-bulk, the volume of a large date and its pit are larger than an egg-bulk, since date pits are very large. Rav Pappa said: This explains the folk saying that people say: In two kav of dates there is one kav and more of pits, meaning that the volume of the pit is larger than that of the fruit itself.
רָבָא אָמַר: הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא מִשּׁוּם דְּהָווּ לְהוּ פֵּירֵי, וּפֵירֵי לָא בָּעוּ סוּכָּה. מֵיתִיבִי, אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ הֵבִיאוּ לְפָנֵינוּ תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וַאֲכַלְנוּם אֲכִילַת עֲרַאי חוּץ לְסוּכָּה. אֲכִילַת עֲרַאי — אִין, אֲכִילַת קֶבַע — לָא! אֵימָא: אֲכַלְנוּם כַּאֲכִילַת עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה.
Rava said: This entire line of questioning has no basis: There, in the incident of the sukka, this is the reasoning that the halakha permits eating the dates outside of the sukka, due to the fact that dates are fruit, and fruit need not be eaten in a sukka but may be eaten outside of a sukka. The Gemara raises an objection. Rabbi Yehuda HaNasi said: When we would learn Torah with Rabbi Elazar ben Shamua, they brought before us figs and grapes, and we ate them as a casual meal outside of the sukka. The Gemara analyzes this: This implies that in the case of a casual meal, yes, it may be eaten outside of a sukka; but a fixed meal may not be eaten outside of a sukka. Therefore, a meal consisting of fruit must be eaten in a sukka. The Gemara rejects this: That is the wrong inference. Instead, say we ate them as if they were a casual meal, which may be eaten outside of the sukka, meaning that eating fruit is always considered a snack.
אִי בָּעֵית אֵימָא: אֲכַלְנוּם אֲכִילַת קֶבַע, וְאָכַלְנוּ פַּת אֲכִילַת עֲרַאי בַּהֲדַיְיהוּ חוּץ לַסּוּכָּה.
If you wish, say instead that it can be understood in this way: We ate that fruit as a fixed meal, and we ate bread as a casual meal with the fruit, to temper their sweetness, outside of the sukka.
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: לְפִיכָךְ, אִם הִשְׁלִים בְּמִינֵי תַרְגִּימָא — יָצָא. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ פֵּירֵי בָּעוּ סוּכָּה, לִיתְנֵי פֵּירוֹת! מַאי מִינֵי תַרְגִּימָא — פֵּירוֹת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּאַתְרָא דְּלָא שְׁכִיחִי פֵּירֵי.
The Gemara suggests: Let us say that this baraita supports Rava. It teaches: Therefore, if one completed consuming the amount that one is required to eat in the sukka with types of sweets, he has fulfilled his obligation of sitting in the sukka. If it should enter your mind to say that fruit is required to be eaten in a sukka, then it should not say sweets; let it teach fruit. The Gemara rejects this proof: What do the words types of sweets mean? It means fruit. Therefore, this baraita is not a support for Rava’s opinion. And if you wish, say that this baraita is referring to a place where fruits are uncommon, and therefore other sweet foods are eaten, but fruit can similarly complete the requirement. Consequently, no support can be brought from here.
רַב זְבִיד אָמַר: כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ — חֲסֵרָה מִכְּבֵיצָה. דִּתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׂאוֹר — בְּכַזַּיִת, חָמֵץ — בְּכַכּוֹתֶבֶת.
Until now, the Gemara has assumed that the volume of a large date is more than that of an egg. Rav Zevid disagreed with what was mentioned earlier and said: This is not so. Rather, the volume of a large date that they spoke of is less than an egg-bulk, as we learned in a mishna: Beit Shammai say: With regard to leaven, the sourdough used to make dough rise, ownership of the volume of an olive-bulk violates the prohibitions in the following verses stated regarding Passover: “And no leavened bread shall be seen with you” (Exodus 13:7) and “Seven days shall there be no leaven found in your houses” (Exodus 12:19). However, the amount of leavened bread that must be owned to violate the prohibition is the volume of a large date.
וְהָוֵינַן בָּהּ: מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי? נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״חָמֵץ״, וְלָא בָּעֵי ״שְׂאוֹר״, וַאֲנָא אָמֵינָא: וּמָה חָמֵץ שֶׁאֵין חִמּוּצוֹ קָשֶׁה — אָסוּר בִּכְזַיִת, שְׂאוֹר שֶׁחִמּוּצוֹ קָשֶׁה — לֹא כָּל שֶׁכֵּן? מִדְּפַלְגִינְהוּ רַחֲמָנָא, לִימְּדָה לְךָ שִׁיעוּרוֹ שֶׁל זֶה לֹא כְּשִׁיעוּרוֹ שֶׁל זֶה. שְׂאוֹר בְּכַזַּיִת, וְחָמֵץ בְּכַכּוֹתֶבֶת.
The Gemara continues. And we discussed it: What is the reason for the opinion of Beit Shammai? If both leaven and leavened bread had the same measure that determines liability, let the Merciful One write only: “Leavened bread,” and He would not need to write: “Leaven.” I would say, based on logic: If leavened bread, whose leavening ability is not as strong, is prohibited at an olive-bulk, all the more so should not leaven, whose leavening ability is strong because it causes dough to rise, be also prohibited at an olive-bulk? Since the Merciful One distinguishes between them and states both “leaven” and “leavened bread,” this taught you that the measure for one is not the same as the measure for the other. The measure that determines liability for leaven is an olive-bulk, like in the case of most prohibitions from the Torah, and the measure that determines liability for leavened bread, whose leavening ability is weaker, is the volume of a large date.
וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה, מִכְּדִי בֵּית שַׁמַּאי אַשִּׁיעוּרָא דִּנְפִישׁ מִכְּזַיִת קָא מְהַדְּרִי, לִיתְנֵי כְּבֵיצָה. וְאִי נָמֵי כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ, נִיתְנֵי כְּבֵיצָה! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: כּוֹתֶבֶת פְּחוּתָה מִכְּבֵיצָה.
The Gemara clarifies: And if it should enter your mind to say: The volume of the large date that they spoke of is greater than an egg-bulk, since Beit Shammai are searching for the measure one size larger than an olive-bulk, as they proved that leavened bread must have a larger measure than an olive-bulk, and if the measure one size larger than an olive-bulk is an egg-bulk, then let them teach an egg-bulk and not a date. Alternatively, if they are exactly the same volume, and the volume of a large date has the same volume as an egg-bulk, they should have taught an egg-bulk, which is the more commonly used measure. Rather, must one not conclude from here that the volume of a large date is less than an egg-bulk?
מִמַּאי? דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ — יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה, הָא סְתָמָא — כְּבֵיצָה. וְאִי נָמֵי כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ, וַחֲדָא מִינַּיְיהוּ נְקַט.
The Gemara rejects this: From where is your proof? Perhaps I could actually say to you that the measure of the volume of a large date that they said is larger than an egg-bulk; however, the volume of a date of normal size is the same as an egg-bulk, and Beit Shammai were referring to a normal-sized date. Alternatively, say that the volume of a large date and an egg-bulk are equal, and the mishna chose to use one of them. Either way, there is no proof from here that the volume of a large date is greater than an egg-bulk.
אֶלָּא מֵהָכָא: עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין? עַד כְּזַיִת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד כְּבֵיצָה. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי — רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״וְאָכַלְתָּ״, זוֹ אֲכִילָה, ״וְשָׂבָעְתָּ״, זוֹ שְׁתִיָּה — וַאֲכִילָה בִּכְזַיִת. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״, אֲכִילָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂבִיעָה, וְאֵי זֶה — זֶה כְּבֵיצָה.
Rather, it cannot be proven from here. Proof can be found from here: How much must one eat to obligate those with whom he ate in an invitation [zimmun] for Grace After Meals? An olive-bulk of food suffices to obligate those with whom they ate in a zimmun; these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: An egg-bulk is the minimum measure to obligate those with whom they ate in a zimmun. The Gemara clarifies: With regard to what do they disagree? Rabbi Meir holds that the verse “And you shall eat and be satisfied and bless the Lord your God” (Deuteronomy 8:10) should be understood as follows: “And you shall eat”; this is referring to eating. “And be satisfied”; this is referring to drinking. The definition of eating throughout the Torah is consuming an olive-bulk. Rabbi Yehuda holds: “And you shall eat and be satisfied” is referring to eating that causes satisfaction, and what is that? The volume of an egg-bulk. Less than that amount of food is not satisfying.
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה, הַשְׁתָּא כְּבֵיצָה שַׂבּוֹעֵי מְשַׂבְּעָא, דַּעְתָּא לָא מִיַּתְּבָא?! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁאָמְרוּ פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה. כְּבֵיצָה — מְשַׂבְּעָא, כְּכוֹתֶבֶת — מִיַּתְּבָא דַּעְתֵּיהּ.
And if it should enter your mind to say that the volume of the large date that they spoke of is larger than an egg-bulk, the following question can be asked: Now that we have said that the volume of an egg-bulk satisfies, can we say that it does not settle the mind, and thereby remove the affliction of Yom Kippur? Rather, must one not conclude from this that the volume of a large date that they said is less than the size of an egg-bulk? Eating the larger amount of an egg-bulk satisfies a person, but eating the volume of a large date only settles his mind.
תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר:
It was taught in a baraita: Rabbi Yehuda HaNasi says:
