רוצה להקדיש לימוד?
זבחים כ״א
וְהָא פָּרָה – דְּטַמּוֹיֵי מְטַמֵּינַן לֵיהּ, דִּתְנַן: מְטַמְּאִין הָיוּ הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ, לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל צַדּוּקִין שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: בִּמְעוֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ הָיְתָה נַעֲשֵׂית; שְׁמַע מִינַּהּ: לָא פָּסְלָה בָּהּ (מַחְשֶׁבֶת) טוּמְאָה!
And in preparation for the rite of the red heifer, we intentionally impart impurity to the priest after he has already sanctified his hands and feet, as we learned in a mishna (Para 3:7): They would render the priest who burns the heifer ritually impure and immerse him immediately, to remove a misconception from the hearts of the Sadducees by means of a public display of disregard for their ruling. As the Sadducees would say: Only by those for whom the sun set was the heifer ritual performed. The Sadducees believed that it is prohibited for an impure priest who immersed that day to burn the red heifer until sunset, when the purification process is completed. The Gemara concludes: Since this impurity does not disqualify the sanctification of his hands and feet, learn from it that impurity does not disqualify sanctification of the hands and feet in general.
שָׁאנֵי פָּרָה, הוֹאִיל דִּטְבוּל יוֹם לָא פָּסֵיל בָּהּ. אִי הָכִי, לְמָה לִי דִּמְקַדֵּשׁ? כְּעֵין עֲבוֹדָה [בָּעֵינַן].
The Gemara responds: The service of the heifer is different, as one who immersed that day is not unfit for performing it, unlike any other rite. Likewise, impurity does not disqualify the sanctification of hands and feet preceding the service of the heifer. The Gemara asks: If so, why do I require that the priest sanctify his hands and feet at all for the service of the red heifer? The Gemara responds: We require that the service of the red heifer be similar to the service of offerings performed inside the Temple.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְקַדֵּשׁ יָדָיו [וְרַגְלָיו] בַּכִּיּוֹר? ״מִמֶּנּוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא בְּתוֹכוֹ; אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ בְּתוֹכוֹ?
§ A dilemma was raised before the Sages: What is the halakha with regard to a priest who wishes to sanctify his hands and feet by dipping them in the Basin rather than letting the water run from it onto them? Must one say that the priest may not do so, since the Merciful One states: “And Aaron and his sons shall wash their hands and their feet from it” (Exodus 30:19), and not inside it? Or perhaps the priest may even use water still inside it.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, תָּא שְׁמַע: אוֹ שֶׁטָּבַל בְּמֵי מְעָרָה וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. הָא מֵי כִיּוֹר דּוּמְיָא דְּמֵי מְעָרָה, וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה!
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Come and hear a proof from a baraita: Or if a priest immersed in cave water and performed the service, his service is disqualified, since this is not adequate sanctification of the hands and feet. From the baraita one infers: But if he used water from the Basin in a manner similar to cave water, i.e., by immersing his hands, and performed the service, his service is valid.
לָא, מֵי מְעָרָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ; שֶׁלֹּא תֹּאמַר: כׇּל גּוּפוֹ טוֹבֵל בָּהֶן – יָדָיו וְרַגְלָיו לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!
The Gemara responds: No, it is possible that immersing one’s hands in the Basin is insufficient as well. Nevertheless, it was necessary for the baraita to mention cave water so that you shall not say: If one may immerse his entire body in cave water to purify himself, all the more so is it not clear that he may sanctify his hands and feet by immersing them in cave water? The baraita therefore teaches that despite being fit for immersion of the entire body, cave water is unfit for sanctification of the hands and feet.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: מֵי כִיּוֹר נִפְסָלִין לְמַתִּירִין כְּמַתִּירִין, לְאֵבָרִים כְּאֵבָרִים.
§ Rabbi Ḥiyya bar Yosef says: The water in the Basin is disqualified by being left out, at different times of day for different rites. For rites that are permitting factors for an offering, i.e., that must be performed before the meat of the offering may be eaten, the water is disqualified at sunset, like the permitting factors themselves, which may be performed only during the day. For example, if a priest wishes to sprinkle an offering’s blood on the altar, he may not sanctify his hands and feet from the Basin unless it was sunk into its pit at sunset on the previous day, preventing the water from being disqualified. Similarly, for the burning of the offering’s limbs on the altar, which may be performed all night, the water in the Basin is disqualified at dawn, like the limbs themselves.
רַב חִסְדָּא אָמַר: אַף לְמַתִּירִין אֵין נִפְסָלִין אֶלָּא בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר, כַּאֵבָרִין. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כִּיּוֹר כֵּיוָן שֶׁשִּׁקְּעוֹ – שׁוּב אֵין מַעֲלֵהוּ.
Rav Ḥisda says: Even for the performance of permitting factors, the water is disqualified only at dawn, as it is for the burning of the limbs. And Rabbi Yoḥanan says: Once one has sunk the Basin into its pit at the end of the day’s service, reconnecting the water in the Basin to flowing water to prevent it from being disqualified, he may not raise it up again the entire night.
לְמֵימְרָא דְּלַעֲבוֹדַת לַיְלָה נָמֵי לָא חֲזֵי?! וְהָאָמַר רַבִּי אַסִּי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּאִילְפָא: כִּיּוֹר שֶׁלֹּא שִׁקְּעוֹ מִבָּעֶרֶב – מְקַדֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲבוֹדַת לַיְלָה, וּלְמָחָר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ!
The Gemara asks: Is this to say that if the Basin was not sunk before sunset the water inside is unfit for the night’s service as well? But doesn’t Rabbi Asi say that Rabbi Yoḥanan says in the name of Ilfa: With regard to a Basin that the priests did not sink into its pit at night, a priest sanctifies his hands and feet from it for the service of that night, and the next day he does not sanctify from it? Apparently, for purposes of the night’s service, the water in the Basin is not disqualified at sunset.
מַאי ״אֵינוֹ מַעֲלֵהוּ״ נָמֵי דְּקָאָמַר – לַעֲבוֹדַת יוֹם; אֲבָל לַעֲבוֹדַת לַיְלָה חֲזֵי.
The Gemara responds: What does it mean when it says: He may not raise it up again? It means that he may not raise it to sanctify his hands and feet in preparation for the day’s service; but the water is fit for sanctification for the night’s service.
[אִי הָכִי] הַיְינוּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף!
The Gemara asks: If so, this is the same as the opinion of Rabbi Ḥiyya bar Yosef, i.e., that for purposes of the day’s service the water in the Basin is disqualified at sunset, and for purposes of the night’s service it is disqualified at dawn.
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ גְּזֵירַת שִׁיקּוּעַ.
The Gemara responds: The difference between them is that according to Rabbi Ḥiyya bar Yosef, if the water is raised at any point throughout the night, it is disqualified for sanctification prior to the day’s services. According to Rabbi Yoḥanan, the water is not disqualified unless the Basin is raised at the break of dawn, but the Sages issued a rabbinic decree of sinking the Basin into its pit all night ab initio, so that it would not be raised at dawn accidentally.
וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קִידֵּשׁ יָדָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן – לְמָחָר אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ, שֶׁכְּבָר קִידֵּשׁ מִתְּחִילַּת עֲבוֹדָה.
The Gemara asks: Does Rabbi Yoḥanan really hold that the Basin must be sunk all night? But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: If a priest sanctified his hands and feet in preparation for the removal of the ashes before dawn, then the next day he does not need to sanctify them again, as he already sanctified them at the beginning of the day’s service? Evidently, the Basin is raised before dawn.
בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, דְּמוֹקֵים לְהָהִיא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – הָא כְּרַבִּי.
The Gemara elaborates: Granted, according to Rava, who interprets that statement in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, that sanctification of the hands and feet is not disqualified overnight (see 20a), this statement that the Basin must be sunk all night is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who holds that sanctification of the hands and feet is disqualified at dawn. Accordingly, he holds that the water in the Basin is disqualified as well.
אֶלָּא לְאַבָּיֵי דְּמוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי – קַשְׁיָא דְּרַבִּי אַדְּרַבִּי: מַאי שְׁנָא הָתָם דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ, וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּלָא מְשַׁקַּע לֵיהּ?
But according to Abaye, who interprets that statement in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, the first statement of Rabbi Yehuda HaNasi is difficult to reconcile with this other statement of Rabbi Yehuda HaNasi: What is different there that one must sink the Basin all night, and what is different here, with regard to sanctification prior to removal of the ashes, that one does not need to sink it?
דִּמְסַלֵּק לֵיהּ וַהֲדַר מְשַׁקַּע לֵיהּ.
The Gemara responds: There is no contradiction. Prior to removal of the ashes, one raises the Basin and then sinks it again so that it will not remain raised at dawn and render the water disqualified.
אִי הָכִי, ״לְמָחָר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ״ – [אַמַּאי? אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ.]
The Gemara asks: If so, why does Rabbi Yoḥanan say that the priest does not sanctify his hands and feet again the next day? If the water has not been disqualified, why would the priest need to avoid sanctifying his hands and feet with it? The Gemara responds: Rabbi Yoḥanan means to say that he does not need to sanctify them again for service on the same day, not that he is prohibited from doing so.
לְמֵימְרָא דִּלְמַתִּירִין מִיחְזָא חֲזֵי?! הַיְינוּ דְּרַב חִסְדָּא!
The Gemara asks: Is this to say that according to Rabbi Yoḥanan, if one raised the Basin at night and sank it again before dawn, it remains fit for sanctification prior to performing the offering’s permitting factors that day? If so, Rabbi Yoḥanan’s opinion is the same as that of Rav Ḥisda.
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִצְוַת שִׁיקּוּעַ.
The Gemara responds: The difference between them is that according to Rav Ḥisda, there is no mitzva of sinking the Basin into its pit throughout the night, whereas Rabbi Yoḥanan holds that there is a mitzva of sinking the Basin into its pit all night ab initio.
מֵיתִיבִי: לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִים קוֹל שֶׁל עֵץ שֶׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵן אוֹמְרִים: הִגִּיעַ [עֵת] קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר. מַאי, לָאו דִּמְסַלֵּק לֵיהּ? אַלְמָא מְשַׁקַּע לֵיהּ!
The Gemara raises an objection to the opinion of Rav Ḥisda from a mishna (Tamid 28b): The priests would not see the priest performing the removal of the ashes, nor would they hear his voice. Rather, they were unaware of his actions until they would hear the sound of the wood with which ben Katin made a mechanism for sinking the Basin into water during the night. And when they heard the sound of the mechanism, they would say to each other: The time for sanctifying hands and feet from the Basin has come. The Gemara asks: What, is it not that they heard the mechanism raising the Basin? Apparently, the mechanism would sink it during the night, in contradiction to the opinion of Rav Ḥisda, who holds that there was no need to sink it overnight.
לָא, דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ. אִי דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ – מִי מִשְׁתְּמַע קָלֵיהּ?! מְשַׁקַּע לֵיהּ בְּגִילְגְּלָא.
The Gemara responds: No, they heard the mechanism sinking the Basin, which had been raised all night. The Gemara asks: If the mechanism were sinking it, would its sound be audible? No mechanism is necessary to lower the Basin; it can simply be lowered with a chain. The Gemara responds: The priest would still sink it by using a wheel, which would make a sound.
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ בְּחוּמַרְתֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁתְּמַע קָלֵיהּ וְלִשְׁמְעִי וְלֵיתֵי. וְהָא הֲוָה גְּבִינִי כָּרוֹז! (בי) [אַבֵּי] תְּרֵי הֶיכֵּרֵי הֲווֹ עָבְדִי; דְּשָׁמַע מֵהַאי אָתֵי, וְשָׁמַע מֵהַאי אָתֵי.
The Gemara presents another version of the answer: The priest would deliberately sink it by its wheel so that its sound would be audible, and the other priests would hear and come to begin the service. The Gemara asks: But wasn’t there Gevini the crier, who would notify the priests of the beginning of the service? The Gemara responds: They would make two conspicuous markers for the beginning of the service: The sound of the wheel and the crier. Anyone who heard from this marker would come, and anyone who heard from that marker would come.
גּוּפָא – אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כׇּל כִּיּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים מִמֶּנּוּ – אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְגוֹ׳״.
§ Having mentioned a halakha earlier (19b), the Gemara addresses the matter itself: Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: With regard to any Basin that does not contain enough water for four priests to sanctify their hands and feet from it, the priests may not sanctify their hands and feet with it, as it is stated: “That Moses and Aaron and his sons might wash their hands and their feet from it” (Exodus 40:31).
מֵיתִיבִי: כׇּל הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁין – בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רְבִיעִית,
The Gemara raises an objection from a baraita: The priests may sanctify their hands and feet from all vessels, whether they can hold a quarter-log of water
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.
מעלה גלבוע, ישראל
רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות
עלי זהב – לשם, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יהוד, ישראל
הצטרפתי ללומדות בתחילת מסכת תענית. ההתרגשות שלי ושל המשפחה היתה גדולה מאוד, והיא הולכת וגוברת עם כל סיום שאני זוכה לו. במשך שנים רבות רציתי להצטרף ומשום מה זה לא קרה… ב”ה מצאתי לפני מספר חודשים פרסום של הדרן, ומיד הצטרפתי והתאהבתי. הדף היומי שינה את חיי ממש והפך כל יום- ליום של תורה. מודה לכן מקרב ליבי ומאחלת לכולנו לימוד פורה מתוך אהבת התורה ולומדיה.
חיספין רמת הגולן, ישראל
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
בית שמש, ישראל
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
חיפה, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש
קיבוץ מגדל עוז, ישראל
התחלתי כשהייתי בחופש, עם הפרסומים על תחילת המחזור, הסביבה קיבלה את זה כמשהו מתמיד ומשמעותי ובהערכה, הלימוד זה עוגן יציב ביום יום, יש שבועות יותר ויש שפחות אבל זה משהו שנמצא שם אמין ובעל משמעות בחיים שלי….
גמזו, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
ירושלים, ישראל
אחרי שראיתי את הסיום הנשי של הדף היומי בבנייני האומה זה ריגש אותי ועורר בי את הרצון להצטרף. לא למדתי גמרא קודם לכן בכלל, אז הכל היה לי חדש, ולכן אני לומדת בעיקר מהשיעורים פה בהדרן, בשוטנשטיין או בחוברות ושיננתם.
בית שמש, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
חיפה , ישראל
הצטרפתי ללומדות בתחילת מסכת תענית. ההתרגשות שלי ושל המשפחה היתה גדולה מאוד, והיא הולכת וגוברת עם כל סיום שאני זוכה לו. במשך שנים רבות רציתי להצטרף ומשום מה זה לא קרה… ב”ה מצאתי לפני מספר חודשים פרסום של הדרן, ומיד הצטרפתי והתאהבתי. הדף היומי שינה את חיי ממש והפך כל יום- ליום של תורה. מודה לכן מקרב ליבי ומאחלת לכולנו לימוד פורה מתוך אהבת התורה ולומדיה.
חיספין רמת הגולן, ישראל
התחלתי לפני 8 שנים במדרשה. לאחרונה סיימתי מסכת תענית בלמידה עצמית ועכשיו לקראת סיום מסכת מגילה.
רעננה, ישראל
"
גם אני התחלתי בסבב הנוכחי וב””ה הצלחתי לסיים את רוב המסכתות . בזכות הרבנית מישל משתדלת לפתוח את היום בשיעור הזום בשעה 6:20 .הלימוד הפך להיות חלק משמעותי בחיי ויש ימים בהם אני מצליחה לחזור על הדף עם מלמדים נוספים ששיעוריהם נמצאים במרשתת. שמחה להיות חלק מקהילת לומדות ברחבי העולם. ובמיוחד לשמש דוגמה לנכדותיי שאי””ה יגדלו לדור שלימוד תורה לנשים יהיה משהו שבשגרה. "
נתניה, ישראל
אחרי שראיתי את הסיום הנשי של הדף היומי בבנייני האומה זה ריגש אותי ועורר בי את הרצון להצטרף. לא למדתי גמרא קודם לכן בכלל, אז הכל היה לי חדש, ולכן אני לומדת בעיקר מהשיעורים פה בהדרן, בשוטנשטיין או בחוברות ושיננתם.
בית שמש, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.
מעלה גלבוע, ישראל
התחלתי מחוג במסכת קידושין שהעבירה הרבנית רייסנר במסגרת בית המדרש כלנה בגבעת שמואל; לאחר מכן התחיל סבב הדף היומי אז הצטרפתי. לסביבה לקח זמן לעכל אבל היום כולם תומכים ומשתתפים איתי. הלימוד לעתים מעניין ומעשיר ולעתים קשה ואף הזוי… אך אני ממשיכה קדימה. הוא משפיע על היומיום שלי קודם כל במרדף אחרי הדף, וגם במושגים הרבים שלמדתי ובידע שהועשרתי בו, חלקו ממש מעשי
ראש העין, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
עתניאל, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
ירושלים, ישראל
זבחים כ״א
וְהָא פָּרָה – דְּטַמּוֹיֵי מְטַמֵּינַן לֵיהּ, דִּתְנַן: מְטַמְּאִין הָיוּ הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ, לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל צַדּוּקִין שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: בִּמְעוֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ הָיְתָה נַעֲשֵׂית; שְׁמַע מִינַּהּ: לָא פָּסְלָה בָּהּ (מַחְשֶׁבֶת) טוּמְאָה!
And in preparation for the rite of the red heifer, we intentionally impart impurity to the priest after he has already sanctified his hands and feet, as we learned in a mishna (Para 3:7): They would render the priest who burns the heifer ritually impure and immerse him immediately, to remove a misconception from the hearts of the Sadducees by means of a public display of disregard for their ruling. As the Sadducees would say: Only by those for whom the sun set was the heifer ritual performed. The Sadducees believed that it is prohibited for an impure priest who immersed that day to burn the red heifer until sunset, when the purification process is completed. The Gemara concludes: Since this impurity does not disqualify the sanctification of his hands and feet, learn from it that impurity does not disqualify sanctification of the hands and feet in general.
שָׁאנֵי פָּרָה, הוֹאִיל דִּטְבוּל יוֹם לָא פָּסֵיל בָּהּ. אִי הָכִי, לְמָה לִי דִּמְקַדֵּשׁ? כְּעֵין עֲבוֹדָה [בָּעֵינַן].
The Gemara responds: The service of the heifer is different, as one who immersed that day is not unfit for performing it, unlike any other rite. Likewise, impurity does not disqualify the sanctification of hands and feet preceding the service of the heifer. The Gemara asks: If so, why do I require that the priest sanctify his hands and feet at all for the service of the red heifer? The Gemara responds: We require that the service of the red heifer be similar to the service of offerings performed inside the Temple.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְקַדֵּשׁ יָדָיו [וְרַגְלָיו] בַּכִּיּוֹר? ״מִמֶּנּוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא בְּתוֹכוֹ; אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ בְּתוֹכוֹ?
§ A dilemma was raised before the Sages: What is the halakha with regard to a priest who wishes to sanctify his hands and feet by dipping them in the Basin rather than letting the water run from it onto them? Must one say that the priest may not do so, since the Merciful One states: “And Aaron and his sons shall wash their hands and their feet from it” (Exodus 30:19), and not inside it? Or perhaps the priest may even use water still inside it.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, תָּא שְׁמַע: אוֹ שֶׁטָּבַל בְּמֵי מְעָרָה וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. הָא מֵי כִיּוֹר דּוּמְיָא דְּמֵי מְעָרָה, וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה!
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Come and hear a proof from a baraita: Or if a priest immersed in cave water and performed the service, his service is disqualified, since this is not adequate sanctification of the hands and feet. From the baraita one infers: But if he used water from the Basin in a manner similar to cave water, i.e., by immersing his hands, and performed the service, his service is valid.
לָא, מֵי מְעָרָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ; שֶׁלֹּא תֹּאמַר: כׇּל גּוּפוֹ טוֹבֵל בָּהֶן – יָדָיו וְרַגְלָיו לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!
The Gemara responds: No, it is possible that immersing one’s hands in the Basin is insufficient as well. Nevertheless, it was necessary for the baraita to mention cave water so that you shall not say: If one may immerse his entire body in cave water to purify himself, all the more so is it not clear that he may sanctify his hands and feet by immersing them in cave water? The baraita therefore teaches that despite being fit for immersion of the entire body, cave water is unfit for sanctification of the hands and feet.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: מֵי כִיּוֹר נִפְסָלִין לְמַתִּירִין כְּמַתִּירִין, לְאֵבָרִים כְּאֵבָרִים.
§ Rabbi Ḥiyya bar Yosef says: The water in the Basin is disqualified by being left out, at different times of day for different rites. For rites that are permitting factors for an offering, i.e., that must be performed before the meat of the offering may be eaten, the water is disqualified at sunset, like the permitting factors themselves, which may be performed only during the day. For example, if a priest wishes to sprinkle an offering’s blood on the altar, he may not sanctify his hands and feet from the Basin unless it was sunk into its pit at sunset on the previous day, preventing the water from being disqualified. Similarly, for the burning of the offering’s limbs on the altar, which may be performed all night, the water in the Basin is disqualified at dawn, like the limbs themselves.
רַב חִסְדָּא אָמַר: אַף לְמַתִּירִין אֵין נִפְסָלִין אֶלָּא בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר, כַּאֵבָרִין. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כִּיּוֹר כֵּיוָן שֶׁשִּׁקְּעוֹ – שׁוּב אֵין מַעֲלֵהוּ.
Rav Ḥisda says: Even for the performance of permitting factors, the water is disqualified only at dawn, as it is for the burning of the limbs. And Rabbi Yoḥanan says: Once one has sunk the Basin into its pit at the end of the day’s service, reconnecting the water in the Basin to flowing water to prevent it from being disqualified, he may not raise it up again the entire night.
לְמֵימְרָא דְּלַעֲבוֹדַת לַיְלָה נָמֵי לָא חֲזֵי?! וְהָאָמַר רַבִּי אַסִּי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּאִילְפָא: כִּיּוֹר שֶׁלֹּא שִׁקְּעוֹ מִבָּעֶרֶב – מְקַדֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲבוֹדַת לַיְלָה, וּלְמָחָר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ!
The Gemara asks: Is this to say that if the Basin was not sunk before sunset the water inside is unfit for the night’s service as well? But doesn’t Rabbi Asi say that Rabbi Yoḥanan says in the name of Ilfa: With regard to a Basin that the priests did not sink into its pit at night, a priest sanctifies his hands and feet from it for the service of that night, and the next day he does not sanctify from it? Apparently, for purposes of the night’s service, the water in the Basin is not disqualified at sunset.
מַאי ״אֵינוֹ מַעֲלֵהוּ״ נָמֵי דְּקָאָמַר – לַעֲבוֹדַת יוֹם; אֲבָל לַעֲבוֹדַת לַיְלָה חֲזֵי.
The Gemara responds: What does it mean when it says: He may not raise it up again? It means that he may not raise it to sanctify his hands and feet in preparation for the day’s service; but the water is fit for sanctification for the night’s service.
[אִי הָכִי] הַיְינוּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף!
The Gemara asks: If so, this is the same as the opinion of Rabbi Ḥiyya bar Yosef, i.e., that for purposes of the day’s service the water in the Basin is disqualified at sunset, and for purposes of the night’s service it is disqualified at dawn.
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ גְּזֵירַת שִׁיקּוּעַ.
The Gemara responds: The difference between them is that according to Rabbi Ḥiyya bar Yosef, if the water is raised at any point throughout the night, it is disqualified for sanctification prior to the day’s services. According to Rabbi Yoḥanan, the water is not disqualified unless the Basin is raised at the break of dawn, but the Sages issued a rabbinic decree of sinking the Basin into its pit all night ab initio, so that it would not be raised at dawn accidentally.
וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קִידֵּשׁ יָדָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן – לְמָחָר אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ, שֶׁכְּבָר קִידֵּשׁ מִתְּחִילַּת עֲבוֹדָה.
The Gemara asks: Does Rabbi Yoḥanan really hold that the Basin must be sunk all night? But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: If a priest sanctified his hands and feet in preparation for the removal of the ashes before dawn, then the next day he does not need to sanctify them again, as he already sanctified them at the beginning of the day’s service? Evidently, the Basin is raised before dawn.
בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, דְּמוֹקֵים לְהָהִיא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – הָא כְּרַבִּי.
The Gemara elaborates: Granted, according to Rava, who interprets that statement in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, that sanctification of the hands and feet is not disqualified overnight (see 20a), this statement that the Basin must be sunk all night is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who holds that sanctification of the hands and feet is disqualified at dawn. Accordingly, he holds that the water in the Basin is disqualified as well.
אֶלָּא לְאַבָּיֵי דְּמוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי – קַשְׁיָא דְּרַבִּי אַדְּרַבִּי: מַאי שְׁנָא הָתָם דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ, וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּלָא מְשַׁקַּע לֵיהּ?
But according to Abaye, who interprets that statement in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, the first statement of Rabbi Yehuda HaNasi is difficult to reconcile with this other statement of Rabbi Yehuda HaNasi: What is different there that one must sink the Basin all night, and what is different here, with regard to sanctification prior to removal of the ashes, that one does not need to sink it?
דִּמְסַלֵּק לֵיהּ וַהֲדַר מְשַׁקַּע לֵיהּ.
The Gemara responds: There is no contradiction. Prior to removal of the ashes, one raises the Basin and then sinks it again so that it will not remain raised at dawn and render the water disqualified.
אִי הָכִי, ״לְמָחָר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ״ – [אַמַּאי? אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ.]
The Gemara asks: If so, why does Rabbi Yoḥanan say that the priest does not sanctify his hands and feet again the next day? If the water has not been disqualified, why would the priest need to avoid sanctifying his hands and feet with it? The Gemara responds: Rabbi Yoḥanan means to say that he does not need to sanctify them again for service on the same day, not that he is prohibited from doing so.
לְמֵימְרָא דִּלְמַתִּירִין מִיחְזָא חֲזֵי?! הַיְינוּ דְּרַב חִסְדָּא!
The Gemara asks: Is this to say that according to Rabbi Yoḥanan, if one raised the Basin at night and sank it again before dawn, it remains fit for sanctification prior to performing the offering’s permitting factors that day? If so, Rabbi Yoḥanan’s opinion is the same as that of Rav Ḥisda.
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִצְוַת שִׁיקּוּעַ.
The Gemara responds: The difference between them is that according to Rav Ḥisda, there is no mitzva of sinking the Basin into its pit throughout the night, whereas Rabbi Yoḥanan holds that there is a mitzva of sinking the Basin into its pit all night ab initio.
מֵיתִיבִי: לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִים קוֹל שֶׁל עֵץ שֶׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵן אוֹמְרִים: הִגִּיעַ [עֵת] קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר. מַאי, לָאו דִּמְסַלֵּק לֵיהּ? אַלְמָא מְשַׁקַּע לֵיהּ!
The Gemara raises an objection to the opinion of Rav Ḥisda from a mishna (Tamid 28b): The priests would not see the priest performing the removal of the ashes, nor would they hear his voice. Rather, they were unaware of his actions until they would hear the sound of the wood with which ben Katin made a mechanism for sinking the Basin into water during the night. And when they heard the sound of the mechanism, they would say to each other: The time for sanctifying hands and feet from the Basin has come. The Gemara asks: What, is it not that they heard the mechanism raising the Basin? Apparently, the mechanism would sink it during the night, in contradiction to the opinion of Rav Ḥisda, who holds that there was no need to sink it overnight.
לָא, דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ. אִי דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ – מִי מִשְׁתְּמַע קָלֵיהּ?! מְשַׁקַּע לֵיהּ בְּגִילְגְּלָא.
The Gemara responds: No, they heard the mechanism sinking the Basin, which had been raised all night. The Gemara asks: If the mechanism were sinking it, would its sound be audible? No mechanism is necessary to lower the Basin; it can simply be lowered with a chain. The Gemara responds: The priest would still sink it by using a wheel, which would make a sound.
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ בְּחוּמַרְתֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁתְּמַע קָלֵיהּ וְלִשְׁמְעִי וְלֵיתֵי. וְהָא הֲוָה גְּבִינִי כָּרוֹז! (בי) [אַבֵּי] תְּרֵי הֶיכֵּרֵי הֲווֹ עָבְדִי; דְּשָׁמַע מֵהַאי אָתֵי, וְשָׁמַע מֵהַאי אָתֵי.
The Gemara presents another version of the answer: The priest would deliberately sink it by its wheel so that its sound would be audible, and the other priests would hear and come to begin the service. The Gemara asks: But wasn’t there Gevini the crier, who would notify the priests of the beginning of the service? The Gemara responds: They would make two conspicuous markers for the beginning of the service: The sound of the wheel and the crier. Anyone who heard from this marker would come, and anyone who heard from that marker would come.
גּוּפָא – אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כׇּל כִּיּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים מִמֶּנּוּ – אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְגוֹ׳״.
§ Having mentioned a halakha earlier (19b), the Gemara addresses the matter itself: Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: With regard to any Basin that does not contain enough water for four priests to sanctify their hands and feet from it, the priests may not sanctify their hands and feet with it, as it is stated: “That Moses and Aaron and his sons might wash their hands and their feet from it” (Exodus 40:31).
מֵיתִיבִי: כׇּל הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁין – בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רְבִיעִית,
The Gemara raises an objection from a baraita: The priests may sanctify their hands and feet from all vessels, whether they can hold a quarter-log of water
