סוגיה מס׳ 36: כיצד יש לנהוג בכלי שנמצא באשפה

• הפוסט הזה, של אלישיב רבינוביץ, שמספר סיפור אישי על זבל יקר ערך
• סרטון על מצילות המזון (מספיק לצפות ב2 הדק’ הראשונות)
• סיפור על פועלי אשפה שפתחו ספריה מספרים שאיתרו באשפה

• הבנת הקושיה המרכזית ("רמינהו”):
  • הגמרא מביאה ברייתא בתחילת הסוגיה. היכן מתחילה ומסתיימת הברייתא? סמני את תחילתה וסופה.
  • מהו הדין שמביאה הברייתא, ומה הטעם לדין זה על פי הברייתא?
  • מהי הסתירה בין הברייתא לבין המשנה שלנו?
• הפתרון הראשון – רב זביד:
  • כיצד מיישב רב זביד את הסתירה בין המשנה לברייתא? מה ההבדל העיקרי שהוא מציע בין המקרים?
  • על פי רב זביד, אילו סוגי כלים "לא ייגע” בהם המוצא, ואילו כלים "נוטל ומכריז”?
• הפתרון השני – רב פפא ומושג "אבדה מדעת”:
  • רב פפא מציע תירוץ אחר לסתירה. מה ההבדל העיקרי שהוא מציע בין המקרים?
  • הגמרא מקשה על רב פפא: "אַשְׁפָּה הָעֲשׂוּיָה לִפַּנּוֹת אֲבֵידָה מִדַּעַת הִיא!”. מה הכוונה ב”אבדה מדעת”? ומדוע זה מהווה קושיה על התירוץ של רב פפא?
  • כיצד רב פפא מיישב את הקושיה הזו על שיטתו? (נסו להסביר את הרעיון של "נִמְלַךְ עָלֶיהָ לְפַנּוֹתָהּ”).
• השוואת התירוצים והכרעת הגמרא:
  • הגמרא שואלת: "בִּשְׁלָמָא לְרַב פָּפָּא – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ אַשְׁפָּה לִפַּנּוֹת. אֶלָּא לְרַב זְבִיד, מַאי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ אַשְׁפָּה לְפַנּוֹת?”
    • מדוע תירוצו של רב פפא מתאים יותר ללשון הברייתא?
    • כיצד רב זביד מפרש את לשון הברייתא כדי להתאים אותה לשיטתו? 
• שאלה מסכמת: איזו שיטה (של רב זביד או רב פפא) נראית לכן יותר משכנעת בהסברת לשון הברייתא וביישוב הסתירה? 

קישור להורדת כרטיסיות מעוצבות של שאלות החברותא, ששת ההישגים ותרשים הסוגיה:
https://www.canva.com/design/DAGxISlHvZM/0m1PuMhTZetHylOuz3ml6A/edit?utm_content=DAGxISlHvZM&utm_campaign=designshare&utm_medium=link2&utm_source=sharebutton

• "אשפה” כאזור אפור: האשפה היא מקרה גבול. מתי הייתן מרגישות שחפץ שהושלך לאשפה הוא עדיין בעל ערך עבור בעליו הקודמים, ומתי לא? האם לדעתכן יש חפצים שאף פעם לא הופכים להפקר גמור, גם אם נזרקו?
• מציאות: האם גם כיום אנחנו מכירות מצב שבו חפץ הושאר בפח ובכל זאת אנחנו חושבות שהוא איננו הפקר? כדאי לחדד את ההבדל בין "זבל” לבן "דבר שאין בו צורך”. האם יש הבדל בין לזרוק משהו לפח לבין להשאיר אותו ליד הפח? מה ההבדל המוסרי? מתי חפץ נחשב "זבל” שבעליו התייאש ממנו, ומתי הוא יכול להיחשב כ”הפקר” שניתן למצוא לו שימוש חדש?
• "כוונה” ו”שינוי כוונה”: רב פפא דן ב”אשפה שנמלך עליה לפנותה”. מה זה מלמד אותנו על חשיבות הכוונה של אדם כלפי רכושו? האם הכוונה משפיעה על הערך המוסרי של לקיחת חפץ?

אם מחפשות פעילות רחבת היקף, אפשר ללכת להתנדב במיון בגדים שנתרמו או ללכת לחנו יד שניה, ולראות ממה אנשים בוחרים להיפטר, דברים שהם בגדר "כובי” ו”כסי”

אפשר להציע לתלמידות למיין את רשימת החפצים הבאה ל”כובי וכסי”, מול "סכיני והמניק”, כדי להמחיש את ההבדל ביניהם:

• טלפון נייד (סמארטפון)
• עט שנגמר הדיו שלו
• מפתח יחיד (ללא צרור)
• מחשב נייד (לפטופ)
• בקבוק מים ריק
• טבעת זהב יקרה
• כפית פלסטיק חד פעמית
• משקפי ראייה
• תיק גב גדול וריק
• קופסת גפרורים
• שטר כסף של 200 ש”ח
• כפתור שנפל מבגד

כתבה העוסקת באשפה מתקופת חז”ל ומה ניתן ללמוד ממנה