סיום מסכת תענית מוקדש ע”י שרה אבריק לזכר נשמת לאה ונתן אבריק ורוחל וולטר מארק.
וסיום מסכת תענית מוקדש ע”י רלה פלדמן ומשפחה "לכבוד כל מי שלומד דף יומי והמורות המסורות שמאפשרות את זה! תודה לרבנית מישל פרבר על השראתך היום ולאילנה קורשן על השיעור בסיום באנגלית!”
שני נימוקים נוספים מובאים באשר למשמעות יום ט”ו באב. האחת היא שהאנשים שנהרגו בביתר במרד בר כוכבא הורשו להיקבר באותו יום. השני הוא שזה היום האחרון שהם הצליחו לחתוך עצים לבית המקדש לפני שהימים התחילו להתקצר והשמש לא תהיה חזקה מספיק כדי לייבש את העצים. אם העץ לא יתייבש מספיק, הוא יכול להתליע, ובכך ייפסל משימוש על המזבח. כשהימים מתקצרים מי שלומד לתוך הלילה יוסיף שנים לחייו ומי שלא, מקצר את חייו. ביום כיפור וט”ו באב כשנשים היו יוצאות לרקוד, היו שואלות בגדים אחת מהשנייה. ברייתא מציינת מי היתה ללוה ממי. היו מטהרים את הבגדים תחילה במקווה, גם אם היו מקופלים בארון לזמן ממושך, למקרה שהיו טמאים. מה היו אומרים לגברים כדי לעודד אותם להתחתן עם הנשים? זה היה תלוי מה החוזקות של האישה – יופי או ייחוס. מה הם היו אומרים לו אם האשה לא היתה יפה או עם ייחוס טוב? בעתיד יתקיים מחול שבו יישבו הצדיקים עם הקב”ה בגן עדן, ויצביעו על ה’ ויאמרו: "הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו…”
